כמו בערך כל ציור שלי, מבוסס על שיר..
לשם שינוי לא של הגו גו דולז..
הציור צוייר בשתיים בבוקר אחרי יומיים חסרי שינה לכל המבקרים..

חלמתי בלילה
שאני יפה
ורזה
וחכמה ונבונה
ויודעת לאן...

פעם יכלתי לעוף,
אך לא עוד.

בחדשות דיווחו שוב על חשש כבד לפיגועים. היא הסתכלה על התמונות
שעברו מולה בשעמום, וחשבה לעצמה כמה שמיקי חיימוביץ הזאת יפה.
כשהיא תהייה גדולה היא גם תהייה בלונדינית.

אני כל כך צריכה אותך ברגעים הקשים האלה.
אני יודעת ששניה אחרי שתקרא את זה אני אתחרט שבכלל כתבתי...
אבל משהו בי לוחץ עליי לכתוב את זה...

עכשיו-
תבלעי

שירן, שתדעי, שזו לא אשמתי. כל הראיות הושתלו נגדי. ואני בכלל
לא יודע על מה הם מדברים.

רישום עיפרון

שנים של חוסר וודאות

אין מסכה שמסתירה פנים
ומה שבחוץ זה מה שיש בפנים

זמנים ישנים, זמנים מוזרים.
לקרוא בשביל לדעת, לכתוב בשביל להשתחרר.
אז תמותי לך ככה לבנתיים,
תברחי שוב ממה שאת
תתחברי לצדדים הזרים שבך.

אולי עדיף להיות לבד?

'הא, זאת את.' אמרתי 'מה את לא צריכה ללכת להתפלל או משהו?'
'תשתוק. בא לך להפגש?'
'אם את יכולה להתפנות מהתחינות שלך אין לי בעיה עם זה.'
'למה אתה כזה מקניטן?'
'למה את כזאת דתיה?'
'הסברתי לך. אני אוהבת ויראה את אלוהים.'
'ואני אוהב וירא את אלי יצפאן.'