היא יושבת מולי
כולה,
תמימה וכנה...

היא אומרת שדמעות של עצב הן מלוחות
ודמעות של אושר הן מתוקות.
ואני אינני אומר דבר.רק עומד בחוץ
ומחלק בלונים לילדים קטנים.

I want to dance but I cant move.
I want to draw but I don't have the technique.
I want to write but I lost all my words.

אומרים שפטריות צצות אחרי הגשם,
את צצת אחרי מלחמה
היה גשם כי אלוהים בכה
שקל התאבדות כשאותך הוא ראה
אין עוד כמוך את אחת ויחידה
אפילו אלוהים הבין כשטעה
עומדת שעות מביטה במראה
שואלת את עצמה היש ממני יפה?
ואין תשובה אין תשובה
המראה שומרת על זכות השתיק

זו רק חולשה זמנית,
בבוקר זה יחלוף...

איך זה יכול להיות? איך את כבר אוהבת אותי?" אני שואל אותה.
"ככה. פשוט." היא עונה. צלצול, חצר בית הספר מתמלאה
בתיכוניסטים רועשים כמו בכל יום רגיל.

כולם רקדו במסיבה. ואני?....

ילדות שעזבו נלחמות על קיום של
החופש שלך
ואחר כך
חייב להיות טוב

עמדת מולי והסתכלת עלי.
זה היה המבט הכי חודר
והכי עמוק שראיתי בחיים שלי.

אהבה זה דבר חולף. את תקומי בוקר אחד ותגלי שלא נשאר לך כאן
כלום. שבארץ הזאת את לא רק לעולם לא תגדלי, אלא לעולם כבר
לא תוכלי לחזור.

כתמי ירח על הלחי שלך
ופרפרים כחולים

מודה לך על שנתת לי את חיי,
חיים שהם אינם חיים ללא חיים.

אחרי כל זה נשארת
ואני שוב חופנת אותך

אין לה שאיפות
בחורה ממוצעת
חשבה ללמוד שפות
אנגלית היא כבר יודעת

אני גרועה בצביעה אבל זה פשוט דרש את זה..
שוב הסריקה עשתה פסים