יעל בר זוהר, מורן אייזנשטיין ואורלי ויינרמן היו (כמובן)
המלכות הבלתי מעורערות של מועדון "צמד החתולים", לכן התרגשות
גדולה אחזה בבית שוורצמן כששמעו ששלוש הבנות תפוחות הדדים
יתכנסו יחדיו באולפן בתל-אביב לצורך הקלטת שיר למען איזה אירוע
צדקה. יצחק שוורצמן ראה

חשבתי ששנתיים יספיקו לנו
להפנים שאיננו מתאימים

והיד נרדמת בלילה, אלף נמלים רצות לכם ביד בארבע בבוקר, לא
תרצו להזיז אותה?, בליינד תרצו, אבל זה לא אומר שתזיזו, בעלי
לעתיד שוכב לי על היד באמצע הלילה, מי אני שאזיז אותה?, גם אם
יש מליון נמלים שרצות לי על היד, גם עם צרעות בנו שם קן,
אני-קיר- היד לא תזוז.

הדפס כסף על קרטון
40X40 ס"מ
1999-2003

אשנא אותך כשתפתח את המעיל
ואשנא אותך יותר כשתתיר לי להיכנס
לחפון ראשי המתולתל בחיק הסוודר השחור שבך

ובטמפרטורת החדר
וברוח של צער
אני עוצם את העיניים
ומתחיל לבכות.

עשרה לחצות.
עשרה לחצות, אמרת שתתקשר ברבע לחצות, אני כבר לא יודעת מה זה
אומר. כבר משעה עשר אני בוהה בשעון הסדוק הזה וחושבת על כל
הדברים האחרים שאני יכולה לעשות עכשיו, ובכל זאת לא עושה כלום.

אני הייתי אז טליה של השמש. טל-יה. אותו הטל של אלוהים, שבא
קצת לפני השמש והשאיר לחות מסוימת ואדים על המכוניות. הייתי
אני, אבל הייתי אחרת. הייתי ממטירה את עצמי בטפטופים דקיקים
כשכולם עוד ישנו.

אתה מאלו חסרי הצלקות
אוהבי הבריות בשתיקות