הוא סיים את התפילה ורכס את מעילו.
אשתו נוהגת לומר לו לפני יציאה במזג אוויר כזה: "קר בחוץ, תיקח
מעיל".

דרך צל, עד קצה הליל
עד כל כוכב אורו יהל

אני מביט בך, כיצד עורך הלבן מתכלה
בבערה של חמה בת שקיעה
אני צופה בך נגמרת
את יודעת, יש גם שניה

בכל יום אני גדל מעט
זה לא קל לי, את יודעת
פיטר פן מקומי
מרחף מעל כשאת נוגעת

אז אני אכין לו קופונים. קופונים תמיד מרגיעים אותו. הוא מרגיש
שיש לו מלא אופציות ככה."
"סבבה," אמר השלישי, "יש הרבה דפים צבעוניים במגירה משמאל וגם
מספריים."
"הבאתי גם טושים," אמרתי. איזה מזל שתמיד אני סוחבת איתי טושים
לכל מקום.

כשהשמש והירח ייפגשו
בטח יהיה כאן בלאגן נוראי
כי שמש היא של בוקר
ירח הוא של לילה
ואנחנו אנשים שזקוקים ל
הגדרות.

הגיע הזמן להפשיל שרוולים, להוריד את השמיכה ולפתוח את
העיניים.

כשיש בכף הרגל קוץ
בכל פעם שיגיע הקיץ ותלכו יחפים זה ידקור
אם סמכתם על תקופות ביניים
תשכחו מזה
ותתחילו לצרוח מעכשיו

תן לי להיות משוררת
להרגיש את הגוף שלי, עוד פעם אחת.
להיות מודעת לבליעות הרוק שלי
להסמיק.
להרגיש.

נערות העוני הצנועות נתלות
בידיהם המשיבות-ריקם של נערי האשפתות
מקבלות עליהן את סבלם

או שהתבגרתי (סוף סוף), או שאבא שלי צדק , ו"אלכס באמת היה
בחזקת ג'וק" או שאמא שלי צדקה, ואלכס הוא באמת "בחור מפוקפק".
אבל לאמא שלי השתדלתי לא להקשיב, אני לא אוהבת גזענות.

זה ציור. בחיי.