סבא גרינברגר קורא עיתון ואז צריך ללכת לשירותים

ממעל היו רק טייסי הטומאהוק שותקים.
קלרה העתיקה את שתיקתם.

כל מה שמיכאל רנגר רצה בחיים היה כלב. אולי זה היה בגלל שלא
היה לו אח גדול, או אח קטן, או אחות (לא חשוב איזה גודל).
מיכאל היה מוכן להסתפק בכל כלב, אפילו לא כלב גדול, או אמיץ
במיוחד, כזה שרודף אחרי כל חתול שמעז להראות את קצה שפמו
ברחוב. רק אחד כזה שילך אחריו

היא ניסתה לגוון את חיי המין שלה, שוטים ואזיקים, שלישיות,
למשך כמה דקות אפילו היה לה מאהב, אבל לא יצא מזה כלום, קצת
נעים בגוף, הרבה כואב בלב

תהיה לנו ילדה
ונקרא לה

עם מרוצת השנים
צעדתם עמי.
חרש חרש
גם נתפצלו דרכים

כשחמור מנסה להסתתר
זה לא כל כך קל
בהתחשב במימדיו

וניסינו לחתוך, הפעם עם מסור קטן ומחליד, והאהבה, רק נפצעה קצת
בקרום למעלה, אבל חוץ מזה, כלום, "גורנישט", כמו שאימא שלי
הייתה אומרת.

אני מתעורר. השעה 3 בלילה. אמצע אוגוסט והלילה חם ומהביל. אני
מזיז את הראש ומרגיש איך הכרית שלי רטובה מזיעה. גם הכרית שלה
רטובה. אני שומע אותה מתייפחת בשקט. אני יודע שהיא שוב חלמה
עליו.