"אהבה להרכבה" היה כתוב על הקופסא-"חצי שעת עבודה מקסימום, ויש
לך אהבה לכל החיים, באחריות-ניתן להחזרה תוך 14 יום באריזה
המקורית".

נו אני יודעת שהרעיון קיטשי אבל מצא חן בעיני לנסות ולצייר את
זה, והתוצאה לפניכם

"אימא, מה זה יהודי?"
"לא יודעת..."
"ומה זה כושי?"
"לא יודעת... מאיפה אתה מביא את השאלות האלה?"

אבא תמיד אמר שאנשי המדורות הם אנשים חמים, כאלה שעדיין יש להם
ניצוץ בעיניים, שעדיין בוערת להם התקווה. אז התיידדתי עם איש
מדורה, קוראים לו איציק, והוא דווקא היה די נחמד. עכשיו הוא
קצת מעצבן כי עוד שבוע שורפים אותו,

עוד עשר ורסיות של קיפי ההומו - הדגם של קיפי לאחר השדרוג
שעבר בכדי להתאים לילדים הומואים וערבים בגרסאת שריע' סימסים -
רחוב סומסום שנות האלפיים

על הכסא שמולי, כתובות בטיפקס ובלורדים כל מיני הברקות,
סיסמאות.
ובן, "פרדס כץ השולטים", "זוהר ארגוב המלך" ו-"סיגי פלוס משה
שווה אהבה לנצח נצחים שימותו הקנאים",

מצאתי כל מיני ציטוטים
שהם ממש על גבול הגאונות
של שלום חנוך וג'וליה קמרון
ואז קלטתי שההתחלה הכי נכונה
זו שלי

למה ? כי אבא שלי מת במלחמה. אין יום שאני לא מתמודד עם החסך
הזה של דמות כמו בסרטים, או כמו שיש בחיים של כל אחד מכם. אז
שאף אחד עם אבא לא יעז בכלל להעיר לי על זה שאני מחרבן על
הצפירה הזו שתפקידה להזכיר לכם דקה בשנה, משהו שאני מת איתו כל
שנייה ושנייה מהחיים

טיזר? מי צריך טיזר כשיש לך הרואין?

זוכרים את הסרט עם קארי אלווס ורובין רייט, "הנסיכה הקסומה"?
אז זהו....

She was afraid to die. Sat in her bed every night and
shivered under her blanket

מים, זה נחמד.

התרגום הצנוע שלי לשיר הנפלא של קרמיט הצפרדע (ג'ים הנסון),
הקרוי במקור "The Rainbow Connection".
שיר נהדר, עצוב ונוגה על ילדות, תמימות, חלומות והחולמים אותם.
בתקווה שלא עשקתי אותו יתר על המדה. (מומלץ להוריד את השיר
מהרשת)

בוקר.
שמש תזזיתית עולה מבעד לשמיים העכורים, וליאור קם, מפהק,
ומתכונן לעוד יום של בטלה.

היא מסוג האנשים שנראים ממש יפים בהתחלה (כאלו שאם הן יושבות
על ספסל וקוראות ספר אז ישר מגיע איזה בחור שרמנטי שמנסה
להתחיל איתן), אבל כשמכירים אותן מקרוב הן מתחילות להיראות ממש
רע.

האישיות שבלעדיה במה חדשה היתה הרבה יותר פוליטיקלי קורקט
ומעפנית.
למה, איך, וממתי.
מסמך זואולוגי מייאש.

אני צריכה לקבל מחזור, איזה זין זה נכון?
בטח זין, ענתה מיכל לשולמית, הכי פאקינג חרא שיכול להיות.. אני
נשבעת לך
עדיף לחלות בגזזת מאשר לקבל מחזור.. איך אני שונאת את זה!
ועוד ככה בטיולים וכאלה.. וואי..גועל נפש.

תמיד הייתה לי הרגשה טובה כשראיתי אותה, ואם לא, היא שיפרה
אותה.
תמיד היה לי חיוך על הפנים כשהיא דיברה איתי, ואם לא אז היא
עשתה.
היו לי פרפרים בבטן תמיד כשבאתי אליה, או היא אליי.
הייתה לי סחרחורת נעימה תמיד שהיא ליטפה אותי, או אני אותה.

כמו שיש ילדים שמשחקים בכדור עם אבא שלהם, ככה אני חוטף מכות
מהאבא שלי. אנחנו כמובן לא עושים את זה בפארק כמו כל שאר
הילדים והאבות, אתם מבינים, אבא שלי פשוט נורא ביישן והוא לא
אוהב להראות לי כמה הוא אוהב אותי ליד כולם.