סידרה של צילומי צבע במצלמה דיגיטלית עם Night Vision.

אמא שלי.
אמא שלי מתה.
אמא שלי מתה מסרטן.
אמא שלי מתה מסרטן כשהייתי בת 7.
אמא שלי מתה מסרטן כשהייתי בת 7 והשאירה אותי לבד.

תמיד היא רוצה למות באמצע היום. לא בהתחלה. לא בסוף. באמצע.
כאילו שאמצע זה שעה טובה למות, וכל השאר זה קרוב, אבל לא ממש.

אלוהים ניגש אל המיני-בר והוציא וודקה לימון. "תגיד לי דבר
אחד" הוא פנה אל המלאך ומזג לעצמו וודקה בכוס הקפצה בגובה 7
מטרים.

השתינו לי באדנית,
אני יודעת
לפי הריח החמוץ,
כמו כשדלעת
מבשילה (דלעות של פעם)

אתמול בערב שיחקתי עם עצמי משחק קצת חולני. הייתי במצב רוח רע
ולא הצלחתי להירדם אז לקחתי 6 נרות מאוסף הנרות שלי. העמדתי
אותם בשורה והדלקתי אותם, החדר התמלא באור עדין ונוגה. קבעתי
שכל אחד מהנרות יסמל ידיד או ידידה שלי.

"אבל הרי אמרתי לכם כבר" חייך אליה פיטר פן, "פשוט תחשבו על
דברים שמחים, ותעופו. דברים שמחים, כמו, כמו."
"כמו נשיקה" הסמיקה וונדי.
"כמו. כמו. שוקולד" צעק מייקל.
"כמו יומולדת" ג'ון צרח.
"כמו משכורת" אמרה הפיה בקול עמום, שפיטר פן לא שמע.

"אהבה להרכבה" היה כתוב על הקופסא-"חצי שעת עבודה מקסימום, ויש
לך אהבה לכל החיים, באחריות-ניתן להחזרה תוך 14 יום באריזה
המקורית".

נו אני יודעת שהרעיון קיטשי אבל מצא חן בעיני לנסות ולצייר את
זה, והתוצאה לפניכם

"אימא, מה זה יהודי?"
"לא יודעת..."
"ומה זה כושי?"
"לא יודעת... מאיפה אתה מביא את השאלות האלה?"

אבא תמיד אמר שאנשי המדורות הם אנשים חמים, כאלה שעדיין יש להם
ניצוץ בעיניים, שעדיין בוערת להם התקווה. אז התיידדתי עם איש
מדורה, קוראים לו איציק, והוא דווקא היה די נחמד. עכשיו הוא
קצת מעצבן כי עוד שבוע שורפים אותו,

עוד עשר ורסיות של קיפי ההומו - הדגם של קיפי לאחר השדרוג
שעבר בכדי להתאים לילדים הומואים וערבים בגרסאת שריע' סימסים -
רחוב סומסום שנות האלפיים

על הכסא שמולי, כתובות בטיפקס ובלורדים כל מיני הברקות,
סיסמאות.
ובן, "פרדס כץ השולטים", "זוהר ארגוב המלך" ו-"סיגי פלוס משה
שווה אהבה לנצח נצחים שימותו הקנאים",

מצאתי כל מיני ציטוטים
שהם ממש על גבול הגאונות
של שלום חנוך וג'וליה קמרון
ואז קלטתי שההתחלה הכי נכונה
זו שלי

למה ? כי אבא שלי מת במלחמה. אין יום שאני לא מתמודד עם החסך
הזה של דמות כמו בסרטים, או כמו שיש בחיים של כל אחד מכם. אז
שאף אחד עם אבא לא יעז בכלל להעיר לי על זה שאני מחרבן על
הצפירה הזו שתפקידה להזכיר לכם דקה בשנה, משהו שאני מת איתו כל
שנייה ושנייה מהחיים

טיזר? מי צריך טיזר כשיש לך הרואין?

זוכרים את הסרט עם קארי אלווס ורובין רייט, "הנסיכה הקסומה"?
אז זהו....