חיילי שוקולדה מתוסבכים
של צבא נרקומנים!

יושבת לבד בבית עם הגיטרה עלי, המגבר על ווליום חזק, כל הבית
שקט, אני כל כך שמחה שאין אף אחד בבית שישאל שאלות..

מבלי להסתובב אמרה בשלווה: "חזי, אלעד ונטלי החוצה." ראשונה
קמה נטלי. "ותלבשי משהו גבירתי, או שנביא לך ג'קט מהמחסן."
אמרה גילה, עדיין רושמת על הלוח. נטלי לבשה ג'קט עור ארוך
ויצאה מהכיתה. אחריה יצאו יחד חזי ואלעד, שניהם לבשו ג'ינס
וחולצות טי. "שרוך את הנעל א

ועם כל האפתיות שהיתה לה בקשר לזה, וכמה שזה נדוש ועלוב, ברור
לה. היא יודעת שרק אהבה תוכל להוציא אותה מזה...

"טוב חבריה" קמה שנהב, הצמידה ידיים וקדה קידה קלה.
"אני הולכת לדרכי. נתראה אורן ואלון יקיריי, אני אתקשר עוד
הערב."
שניהם נופפו לה לשלום ועוד לפני שיצאה הספיק אלון לקרוא:
"תיזהרי ממשאיות!!"

נחבלנו לגמרי ואז כשהגענו לסוף ההתגלגלות הנוראה נפלנו ישר
לתוך ערוגת סירפדים..
נכוויתי ביד, באחת האצבעות.
"איה!!" צרחתי.
הוא אחד בידי ונשק לאצבע.
"עד החתונה זה יעבור,"

"את לא צריכה לפחד, הוא לא נושך" הסתכלתי על עומר הוא היה
מפשפל כהרגלו.
"תשמע, תראה, תקשיב, אומנם יש לי חיבה לרקטומים אבל אמא אמרה
לי כשהייתי קטנה שלא נכנסים לכל חור שרואים"

מעשה בילד קטן שרק רצה לגעת בשמיים

-אנחנו לא שונאים, להיפך אנחנו אוהבים אותם.
+אז למה אתם מפגעים בהם?
-כי אנחנו לא מקבלים אהבה בחזרה, זו סוג של נקמנות שמתוך אהבה
נכזבת.

באור של לפנות בוקר
במיטה גדולה וזרה

"אני לא מצליחה לפתוח."
"אני כבר באה," אני צועקת מהמטבח.
"אני לא מצליחה." היא צועקת לי בחזרה.
אני משאירה את הקפה על הגז וממהרת לחדר המגורים.
"אימאל'ה את אצלי. בשביל מה את צריכה מפתח? כשתרצי לחזור
הביתה, אתן לך את כל המפתחות."
"אבל שום דבר לא פותח."

הוא תלש את הלשונית, הציץ מאחוריה ולאחר מכן רפרף בעזרת
אצבעותיו לאורך רשימת הפרסים ומספריהם אשר היו מודפסים על
הפחית. "עוד פעם מכונית." אמר לבסוף ונאנח באדישות.

רישום בפחם.

יש אנשים שאוכלים
אורז עם כפית
ונוזל להם הכול מן הצדדים.

היא תאכל במיומנות גלידה מכוסית פלסטיק שקופה, ושפתיה, שקודם
היו בלתי מובנות, ידברו כעת אליך. הן יינקו את הגלידה מהכפית,
לשונה תטפל בשארית, והיא לא תביט בך

צבעי עיפרון

התיישבנו על ספסל בשדרה ובהינו בירח. החיוך ההוא שלה לא מש
משפתיה. מבטי נע בינה ובין הירח, עד שנח עליה לחלוטין. המבט
שלה לא היה ממוקד, כאילו תפסה במבטה את השמיים ואת כל תכולתם
בבת אחת. לפתע התרוממה ועלתה על הספסל. היא שלחה ידה לעבר
השמיים ונסתה לגעת בירח.