בשעת לילה מאוחרת התעורר לפתע יצחק בבהלה, הסיר מעליו את שמיכת
הפוך העבה ורץ לחדר אימו. "אימא מתה, אימא מתה" מילמל, ליבו
מחסיר פעימה. יצחק פתח חרך צר בדלת הלבנה. מבעד לאפלה הבחין
בתנועה קלה של השמיכה. הוא חזר למיטתו. אט אט הפשירו רגליו
הקפואות.

זיליה: [מתפרצת] אל תיקח ממנה! אל תיקח את זה! תפוחים צריך
לבחור, זה מה שאני תמיד אומרת. צריך לבוא לבסטה, לקרוץ -ככה
[מנסה לקרוץ ולא מצליחה]- לדויד, למושש ת'תפוח, לריח אותו,
לטעום, ואז לקחת פטרוזיליה. תראה איזה פטרוזיליה יפה שיש לי.
ככה אני אומרת.

כשהלכתי היום לזרוק את כל הזבל שהצטבר התחלתי לחשוב

צילום צבע, חשיפה ארוכה (כ 4 שניות)

תביאו לי מישהו מהודו שנולד במערה ובחיים לא יצא משם ואמא שלו
בחיים לא יצאה משם והם יושבים ואוכלים עטלפים כל היום. מכיר
אותו ואותה ואת זה שמביא להם אורז.

תעוף מפה יפה נפש לא רוצים אותך פה, אלא אם כן אתה הורג אותו
קח את הקאטר ותהרוג אותו אנחנו נעזור לך.
הוא לא עשה את זה הוא השפיל את מבטו לקרקע ולא עשה את זה
לא היה מסוגל להרוג את היצור הקטן והמסכן , ואז הוא עשה מעשה
שלא יעשה ,מעשה שלא יעשה אם חייך יקרים

Ani ohev lichtov be anglit
Ze lo she ani yomrani
Pashut ze yoter zorem
Ve gam yesh yoter milim

רצית בן כמו ואן-גוך,
או דגה או מונה
או שייקספיר קטן
שיכתוב מחזה.
גם שטראוס היה טוב,
שילחין בכאב
אבל הם זה הם,
ואני מאכזב.

הי גמד,
תביט מסביבך,
על כל ילד שנתת לו יד
על כל לב שלידך עוד רעד,

חלומו של כל תלמיד זה להיות שר החינוך ולשנות את הכל כך שללמוד
יהיה כיף. בדרך כלל, עם ההתבגרות התחושה מתעמעמת, ועד שהופכים
להיות שר חינוך צוברים קצת נסיון חיים ולפעמים אפילו השכלה,
ומתפנים לעסוק בדברים החשובים באמת - שחיתויות.

והידיים שנוגעות בך ומלטפות
הן אותן ידיים שחרטו עם דם על הלב
"אותך אני אוהב".

אירוע אחד שקרה לי בסוף אותה שנה נפלאה ומוצלחת לא אשכח לעולם.

הוא פגש אותה בחנות דיסקים יד שנייה והיא למדה אותו הכל , הפכה
אותו לעוד יותר קיצוני , עוד יותר זועם , עוד יותר נהליסט ממה
שהוא היה, והיא אהבה אותו , החזירה לו אהבה , ליטפה אותו ואת
האגו הפצוע שלו , האגו שכמעט לא היה קיים , רק איד מחורבן ,
איד פראי , דבר לא

בואו קחו
לפני שנגמר

אימא שלך יכולה למות מסרטן, החתול שלך יכול להידרס, ואתה יכול
לאבד את חברך הטוב ביותר - והכול באותו יום - כי בשעה השמחה זה
לא משנה. הכול נמחק וכולם מאושרים באמת ומחייכות גם העיניים.
ושעה שמחה אחת ביום, זה הרי יותר ממספיק. זה יותר מהכול, כמעט.

אני טורקת את דלת הבית, מעין סיום שכזה להרס הכללי.
מפתחות -יש, סיגריות-יש, אני טופחת בידי על הכיסים לבדוק עם לא
שכחתי מצית.
אפשר לצאת.

לשתות בירה בלגימות עמוקות איטיות,
ללקק בקצה הלשון טיפה קרירה מזוית הפה
ללטף בעדינות את הצוואר.

יש בי צורך עז לשגע,
לא משנה ממש מי.

לחן וביצוע מקורי לשיר "אם תלך למסע אל אס די" של יונה וולך.

אין דבר מסוכן יותר מאיש מופרע ששוקט פתאום

כשאני כותב לך
עוד מסביב הכל חשוך
השמש עוד לא עלתה
ולי עוד לא עלה חיוך
רק הירח מלמעלה
זורק עליי קצת אור
ואני יושב לי מכווץ
כולי רועד מקור