באותו הרגע הבנתי כמה שאנחנו מיותרים, מי ירצה לגנוב מכונות
למינציה? וגם אם ירצה איך יעשה זאת? ואם ימצא דרך לעשות זאת
למה לי להפריע לו? בשביל עשרים שקל לשעה? ואם הוא מביאים לי
מאה לשעה, אז הייתי מסתכן? כיביתי את הטרנזיסטור וחזרתי לבוטקה
שלי.

חוברת מספר 5

השמש כבר מזמן לא מציקה לי, מהסיבה הפשוטה שהיא שקעה, ועדיין
לא לגמרי ברור איפה אנחנו, אבל אם לדבר בכנות, אני די נהנה
מהעובדה שאפשר ללכת לאיבוד כל-כך בקלות, אני די נהנה שאני בעצם
פה, אבל לא, כי אני לא ממש יודע איפה זה פה.

הם באמת מופיעים מתוך האוויר. וזאת בדיוק הסיבה שהם הגיעו לכאן
בטעות. אם חללית שלנו טועה בניווט היא תגיע נגיד לנטיפים א'
במקום לנטיפים ב'. אבל אצל החארות הכסופים האלה, טעות קטנה
בניווט יכולה להביא אותם לכל מקום ביקום המזויין.

מזל תאומים בגרסה שלי

'אני לא מקבלת את הבולשיט שלך ג'ו, אתה בטח אחד מהם.' 'אחד
ממי?' שאלתי, ועל זה היא ענתה, 'אתה יודע טוב מאוד אחד ממי.
הבחורים האלה שבאים לכאן כדי לצוד אותנו.'

ציונה לא מבינה למה הוא מתנשף אם הוא רק יושב על ספסל. אולי זה
ככה אנשים זקנים? חושבת ציונה. כי אצל ילדים זה לא ככה. ילדים
מתנשפים רק אם הם רצים או משתוללים.

בתום עונת הגשמים הפטריות צצות בכל רחבי בת-ים, הן מופיעות
בשלל צבעים וצורות בין אריחי המדרכות, בצדדי הכבישים, בגנים
הציבוריים, לכל פינה יש את הפטרייה שלה. בתום עונת הגשמים קשת
ענקית נפרשת מראשון עד ליפו, מאירה על הטיילת, על האמפי ועל
הילדים...

ואני התאווה מביטה בו בשקט
לוחכת שפה תחתונה בשיני, כובשת מבט נבוך
עיני מעפעפות למגע אקראי שלו - כשהוא מגשש בידיו
לאתר את הרצועה של חגורת הבטיחות מבעד לכתפו

אני חושב שמה שכל כך משך אותי אליה היתה העובדה שלא היו בה
חסרונות. אמנם היו בה חסרונות של איברים, אבל כשחושבים על זה,
חסרון של איברים יכול להיות דבר חיובי.

80x60 cm
שמן

לפעמים נראה לי כאילו כל מה שאני עושה
זה להתפוצץ לי בבתי קפה
ולתכנן את העתיד שלנו
לפעמים נראה כאילו כל מה שאני רוצה
זה לחכות שמשהו יקרה
שמישהו יפעיל אותנו