הילד החדש הסתכל בנו בעיניו הכחולות, ושאג.
נטע אמרה: "שלום ילד חדש."
הילד החדש שאג שוב.
נטע אמרה: "שלום ילד חדש שואג."
הילד דחף אותה והיא נפלה, מסתכלת עליו באותו מבט לא מבין השמור
לילדות קטנות שזה עתה נדחפו סתם כך.

שמן על בד
40X60 ס"מ
1999

הוא כבר בכה, הוא כבר דפק את הראש בקיר, הוא כבר צרח וגמר את
כל הגראס שהיה לו, ולא היה לו יותר מדי. הוא כבר התרוצץ בכל
החדרים, חיטט בכל המגירות, הפך כל ארון וכל פינה, למצוא את
הצרור מפתחות המקולל הזה. הוא חייב לצאת מהבית. חייב.

דומה קצת לביל קוסבי...לא?

A guy used to sit on the sand
And watch the people bend

זר קטפתי לך,
היום יום הולדת.

בצהרים נהוג להגיש לשולחן
צואה נוזלית טריה ישר מהישבן
בתוספת של תירס וכמה בוטנים
שליקטו מגוש חרא כמה פועלים

ורגע אחד לפני סוף השיחה,
אתה לוחש לי בשקט בשקט
שאתה חופן את תאוותך הגברית בידך
ועיניך לבך מפנטזים אותי מתפתלת תחתיך
ואני מתגעגעת ,שוב נמלאת תאווה

שמן על בד

בזמנים עברו אנשים נהגו לקרוא לי 'מביא הנסים'. הם גם נהגו
להקריב לי קורבנות - לא משהו גדול או מפואר כמו עשרת אלפים
פרים להם זכה זאוס, אבל לא קופחתי. היה אפילו קורבן אדם מדי
פעם, כשכפר כלשהו הרגיש נואש מדי.

הלב מתפוצץ לי בחזה, אני נשבעת. העבר שלי מחוק, ואתה הרגע הזה
והעתיד.

כוס אימא שלכם ושל כל האחים שלכם, מכל הסוגים והמינים.
הלוואי שמכבש ענק ירד מהשמיים ויטחן את כולכם עד אפר.