זהו סיפור אמיתי,המסופר בתמצות (יחסית),על השתלשלות העיניניים
עם אבי ז"ל,וכיצד ניראו חיי במשך כל ימיי מחלתו ועד מותו.

איפה שאתה נמצא שם מעבר לים,
או איפשהו בעולם,
רק תדע שלך מחכה,
כל היום עוסק ראשי בך.

בפעם הזו אהרון בהחלט הגזים,הוא השחיל ידו לתוך תחתוניה של יעל
ונגע בישבנה,יעל הנבוכה לא ידעה מה לעשות ואיך להגיב, ואפילו
ילדיי הכתה לא היו תומכים במיוחד,"נגעת לה בחרא שיש לה
במכנסיים?" שאל דן את אהרון בצחוק וליגלוג ליעל ולמה שכרגע
עברה.

יצא לכם לכתוב שיר או סיפור או לא יודעת מה שפשוט כתבתם מילה
במילה איך שזה עבר לכם בראש, אפילו אם זה הכי לא הגיוני
שבעולם..
זו הדוגמא שלי לשיר שכולו כזה..

האמנתי שאת כל מה שחשוב

ושחיים בלעדייך הם מוות.