בזמנים טובים באמת
עושים את הסקס בעיניים

לו יכולתי להסביר לך
איך זה להיות כוכב נופל

לא היו עוד רוחות רעות שישרקו
מבעד לשברי החלון רק ציוץ
ציפורים, רעש המקלדת
לא הוסווה עוד על ידי הגשם המכה
בזגוגיות, כפות ידי אינן קרות
מכדי לגעת בעורפך החשוף

25X35
אקריל על קנווס

השטן מתקיים רק כאשר אומרים את שמו , אותו דבר תקף גם לגבי
הבחור השני.בוקובסקי, קארבר ואתגר קרת נפגשים בבר....

חנניה בוקובזה משתגע. הבת שלו, סתונית, מסתובבת בלילות עם כל
מיני טיפוסים, והוא פוסע עצבני מחדר לחדר

לפעמים מרגיז אותי
איך הצער שלי מלא חן,
איך אני רהוטה כשכואב לי
וכשיש רגעים של שלמות
איני זקוקה למילים

אל תיגע בי. אני פוחדת. אני יודעת שאתה רוצה בטובתי. אני יודעת
שאתה אוהב אותי. אבל בבקשה- אל תיגע בי.
תפוס אותי חזק. חבק אותי עד שלא אוכל לבכות יותר. עד שאתפוס את
עצמי, שאתעשת.

כך יהיה כשניפגש
עירומים משמות תואר

שוב חלק מביננו מרוקנים את כיסיהם אל החלל הפתוח, בתקוה
שחטאיהם ילבינו במסע אל הקרקע או לפחות ידבקו גם קצת באחרים.
עוד פעם תחילת ספטמבר - עם כל הטוב והרע והאני שבו.

בכינו,
את ואני,
אותך ואותי,
והמשכנו בסדר היום.

מצאתי בך את החומר ממנו קורצו נסיכות.
רגש, עדינות, הבנה, חוכמה, שנינות.
עצבות, שבאה עמוק מבפנים, מהבטן, מהחזה.
מצאתי בך את החומר ממנו נולדו ממלכות.

כמה שהייתי צריכה אותך היום. אחרי לילה של בכי. וימים של עצב
תהומי. ואפילו רק לתת לי חיבוק ולהיעלם, לחזור לביתך.

האביב בשנה זו החל לח ועלוב. הבריות ציפו ליותר מן הימים, ועד
הערב נצברה טינתם לאד שטשטש את המראות. הגשם פרץ שוב ושוב,
הוסיף טיפותיו, ולא דובר עוד על נוף - הכל הצטמצם לסמוך,
לקרוב, לנטוי תחת העין.

הנערה שבתוך הבאר, יושבת בין חיבוק ידיה, ומים שחורים קרים
מזהמים את גופה ונוקשים על עצמותיה הרועדות. חולדות נוגסות
מבשרה, פוצעות את
פניה, מורטות שערה, אך היא יושבת כואבת בשתיקה וכתלי הבאר
סוגרים עליה
בלגלוג.