אבא התקשר הביתה במהירות
להכין את אמא שלי, שלא תמות

עולם הקסם הלבן

"מרימה רסיסים ושברי ניצוצות
שהשארתי מפעם, במיליון מקומות"

נמל הונג-קונג בשקיעה

בארבעה שלבים בלבד!!!

פעם, כשהייתי ילד
רץ בודד על מדרכות

כמה פעמים עוד אסתובב סביב ואגלה
שזה לא המקום אותו זכרתי בחלום?
אז תן לי רק סימן קטן, לטוות לי דרך בה ללכת,
אני לא מבטיחה הרבה אבל רוצה רק לנסות..!

וברבות הימים
מתפייס בו הילד

ואם היא בודדה,
ואם היא אבודה,
אולי היא התשובה,
אין פותר.

את חושבת אולי הדובים כאן
עושים אהבה אחרת
וליבך כמעט נשבר מהמחשבה

אני אוהב את זה
שאת מרדימה לי את היד
אני אוהב את זה
שאני שוב לא לבד

הילדים שיושבים בחדר
יוצאים מהריכוז והסדר.

ניצנים נראו בארץ,
בין אשדוד לאשקלון.
עת אביב ופריחה,
את עוזבת את חוף ילדותך.

חשבתי שאת יודעת.
אבל איך תדעי?
לא אמרתי כלום.
רציתי להגיד,
אבל לא אמרתי.
אשמתי.

יצירה אקפלומנטלית ציורית ואף על כן די אינדוקטיבית לתקופה
שילוב נכון של פופ קליט לשומע בפעם הראשונה, יחד עם גאוניות
והחדרת מסרים בין השורות יוצרת מגה-שיר של להקת "ג'וניוגאוקר",
המורכב מאתיופי וחקלאי רומני.

כבר שבועיים
שאני מתפלל אלייך

לברוח מפה, לברוח מפה. אני כנראה אברח מפה אם אהיה אמיץ מספיק.
לא השארתם ברירה. כמה אפשר לצעוק עליכם? לבכות לכם? להטיף?
לסנגר? לחשוף? ואין קול, לא לדבר על עונה.