יושבים ביחד, שוב בגן נפגשים
החיים לפנינו, העננים מתרגשים
אבל אני לא יודע מי את
אבל זה לי לא מי יודע מה איכפת
אבל אני רק מנסה לשים בצד
שאני ואת כל-כך לבד
אני מביט בך ולא מפסיק לדבר
רק לא לשמוע את השקט חודר
שלא נשמע את צלילי הנשימה
שלא נרגיש את תחושת האימה
שלא נבחין איך רועד המבט
שלא נבין ששנינו לבד
וכשתיתקע קצת השיחה
ושוב תופיע מבוכה
נתנשק ולנצח נישאר
לשון בתוך לשון ופה בתוך פה
רק שלא ידבר
אני רואה איך הם עלי מסתכלים
הם רואים את היחד וכל-כך מקנאים
הם לא רואים עד כמה הם טועים
הם לא מבינים מה קורה שם בפנים
איך גם אני מסתכל מהצד, רואה את היחד
וכל-כך לבד
וכשתיתקע קצת השיחה
ושוב תופיע מבוכה
נתנשק ולנצח נישאר
לשון בתוך לשון ופה בתוך פה
רק שלא ידבר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.