בבוקר הברזים פתאום התחילו לחרחר
יצאתי לחפש לי מים ממקור אחר
הרחוב היה סגור וגם לא נראה מוכר
מימין היו רק דיונות ומשמאל גבעות כורכר
ובקיוסק שבפינה עמד איש שחור זקן
שהסביר לי בקצרה שהמצב הוא מסוכן
והבטיח שמתישהו תקום פה מדינה
אבל לא היו לו מים, רק כריכים עם לענה

אז נדדתי ממנו, מן הים אל המדבר
ופתאום צמחה שם עיר עם מזרקות ועם ככר
וביקשתי קצת ללגום לי מן המים הקרירים
אבל ככל שהתקרבתי, הם נראו לי רחוקים
ובינינו הסתער צעיר אחד לבוש פצצה
ועלה פתאום באש בלי להגיד מה שרצה
אמבולנסים באו להגיש טיפול דחוף
לא ידעתי לעזור, אז צעקו עלי לעוף

רצתי להרים, מחפש ולו טיפה
ופתאום פגשתי איש אחד, שאמר "תשים כיפה"
אמרתי: מה קשור, אני פשוט נורא צמא.
הוא אמר שנגמרו המים כי אני טמא
רציתי לענות לו, אבל הוא צייר עיגול
מסביבו, ורק עליו ירד לפתע המבול
והוא נסחף בזרם בלי להשאיר תשובה
וגם המים התייבשו, למרבה האכזבה

אז ירדתי על העמק, כי זכרתי: הוא חלום.
תוך דקה וחצי התעלפתי מהחום
כשהתעוררתי הסתכל עלי עקום אחד כזה
היה ברור שמים לא הולך לצאת מזה
הציעו לי להקים שם בית הארחה
אז שאלתי בחשד במה במשימה כרוכה
אמרו לי ארוחות גורמה ויין איטלקי
אז סרבתי בנימוס והמשכתי בדרכי

ההרים רקדו כמו אלים, גבעות כמו בני צאן
נעלו מרבדי דשא ולבשו שלמות בטון
והשיקו כוסיות של דם וגם גביעים של דבש
והאנשים רוקדים למרגלותיהם ממש
והקצב אלקטרוני, והאישונים גדולים
ניגשתי לדבר אתם על החלפת נוזלים
אבל הם או לא הבינו, או שלא רצו להקשיב
והמשיכו רק לרקוד ולהגיד לי: זה מגניב

פתאום הבריק הרעם וירד עלי מבול
של חנויות ושל קיוסקים ומבצעי טיסה לחו"ל
שנזרעו באדמה והסתדרו כמו חומה
אסור היה לברוח, וכם לא היה למה
כי זרעי הקבלות עפו ברוח הנושב
ונבטו לחנויות ולחברות עסקי מחשב
הכל שם הסתובב כמו רולטה שיכורה
ואני עפתי ממנה ונחתתי על סירה

אז התנדנדו שם, בין רקיע לגלים
כמה בחורים, אני, ושני רבי חובלים
וככה, כשמולנו מתגלה חוף לא מוכר
הם התווכחו מה לעשות כשיינחתו עליו מחר
וככה הם החליטו, תחת אור השמש המסמא
לברוא חברה צודקת, שלא יהיה בה כל צמא
אבל כשביקשתי מים הם סרבו בחיפזון
ואמרו: אין לנו מים, אבל יש לנו חזון

כשירדנו אל החוף אני הרגשתי מצונן
רצתי אל רופא אחד, לבוש חלוק לבן
שברח כשהתברר לו שנדבקתי בחזון
והשאיר אותי לבד עם גרעין של רעיון
התרכזתי וחזיתי איך הצמא שלי נפתר
ופתאום ברקו שמיים וירד עלי מטר
אז לגמתי לרווייה מן המים הקרירים
והתעוררתי במיטה לקול ברזים מחרחרים