תזייפי חיוך, את כל כך יפה
משחקת בסרט, עוטה מסיכה
של שקרים לבנים ומציאות שונה
כדי למרוח עוד רגע, לשנות עוד תמונה
חושבת "אני יותר" אבל לא יכולה
להתרחק מהרגש, מחום הנגיעה
שמבטיח לצלול עמוק בתוכו
בשלל תקוות שתבדי מליבו
וזוכרת ככל שיותר ניסיתי
להוכיח אחרת, נראה שטעיתי
אמנם לא מוותרת, אבל עובדה
בסוף נשארתי אותה ילדה
עוד מבט שמתפרש לכאן או לכאן
ואפשר להריץ לאחור, כמובן
זה אולי ממכר, גם אם לא האמת
האם זה נשלט, האם אפשר עוד לצאת?
וזוכרת ככל שיותר ניסיתי
להוכיח אחרת, נראה שטעיתי
אמנם לא מוותרת, אבל עובדה
בסוף נשארתי אותה ילדה
נשארתי
נשארתי
נשארתי אותה ילדה.
רוני דותן - מילים, שירה
איתי דומיניץ - לחן
לוי בן ברוך - פסנתר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.