מילים ולחן: אני
שירה, גיטרות: קולות: אני
אמצעים טכנולוגיים אומללים: שוב, אני.
אולי את לא רוצה
אותי על הספה שלך
אולי זה לא נורא
ממילא זה לא נוח לך
והיינו בסדר, כל עוד
היו לי כוחות לקלף אותך מהרצפה
עכשיו את אומרת 'תודה,
זה יותר מיוחד
אני יכולה לבד'
אולי את לא רוצה
אותי בתוך הראש שלך
זה לא ממש נורא
ממילא הדירה הזו קטנה
והיית מתפנקת כל עוד
היה לי מקום בשבילך, אבל
רק בשבילך
את זוכרת, הייתי בשקט
שלא להרוס לך את הנפילה
(את זוכרת?
נשמתי בשקט
לאט כמו ילד בתוך מהומה
לאט כמו ילד)
את זוכרת, נשמתי בשקט
לאט כמו ילד בתוך מהומה
וחיפשתי אותך, איך חיפשתי אותך
לאחוז בקצה של שמלה ארוכה.
אבל את לא רוצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.