בחוסר אמונה אני בא,
פותח את הדלת שלפני דקה נטרקה,
מסתגר בחדר זה בטח ניקרא להיות לבד,
בשקט בשקט שלא יבוא אף אחד.
שקט ריגעי ממלא אותי מעיף אותי אלף שנות אור,
בתוך תוכי (אין כלום עכשיו) חשוב לזכור,
רק לבלוע ת'כדור ולחכות שזה יעבור.
הולך באותו כיוון
הדרך לי לא משתנה,
אנ'לא פונה בפנייה הבאה,
הרכבת יוצאת אני נישאר בתחנה.
אני כתבתי, אפרת המקסימה הלחינה מנגנת ושרה.
הוקלט בביתו של דנ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.