מילים, מעילים, לחן, עיבוד (לדעת): עודד זמיר
חריזה לשיר ונוסך ישראלי מסיפור ששמעתי מדסטין הופמן.
למשרד נסיעות נכנסה כינה,
חופש לשבוע היא מזמינה.
מקום שקט בחוף של ים,
רק אוויר ושמש רוצה שם.
סוכן הנסיעות עבד במרץ,
סידר לה שבוע בראש של פרס..
חלפו רק יומיים והכינה חזרה,
לסוכן הנסיעות כך היא אמרה.
מה קרה שואל הסוכן,
כבר חזרת? הייתכן?
ענתה הכינה בקול מתלונן,
תקעת אותי בראש של זקן!
האיש אינו מגיע לחוף הים,
היה לי נורא משעמם שם.
אני זקוקה לשמש ואוויר,
הרבה חמצן מקיר לקיר.
הסוכן שלנו עבד שוב במרץ,
נתן לה שבוע בשפם של פרץ.
לא חלף יום, והכינה בצעקות.
הסוכן כבר הבין שהוא בצרות.
בשפם של פרץ כבר אין מקום,
צפוף שם כל כך, קשה לי לנשום.
אין שם אוויר, אין שם שמש,
סדר לי מקום שונה מאמש.
הסוכן הבין שיקרה לו אסון,
סידר לה נערת לווי מחולון.
עוד לא חלפו להם ארבע ימים,
הכינה במשרד , ברקים ורעמים.
מה קרה הוא שואל משתומם,
האם גם אצלה היה משעמם?
לא חמודי אמרה בלגלוג,
בין רגליה היה ממש תענוג.
אוויר ושמש, בירה וצחוקים,
חברה עליזה, אפילו שמוקים.
אבל פתאום ממש אסון והרס,
איך הגעתי שוב לשפם של פרץ?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.