עלים של שלכת.
ריח של גשם.
רצפה מלוכלכת.
שושנים ורודות.
זה סימן שחורף הגיע.

הבתים מתמלאים,
והשמש שקעה.
ועוד זוג מתחבא.
הירח עלה.
סימן שהלילה הגיע, סימן.

פזמון:
אז אולי הסבתא לא הבינה
את מה שהנכד רצה להגיד.
הרבה יותר מדיי רמזים,
אבל כולם היו שם תמיד.
ובכל הדגלים,
ובכל התמונות יש רמזים.

אז אולי הסבתא לא הבינה
את מה שהנכד רצה להגיד.
הרבה יותר מדיי רמזים,
אבל כולם היו שם תמיד.
ובלי כל הדגלים,
וגם בלי כל התמונות, עדיין יש רמזים.
יש רמזים.

ציפורים מצייצות.
בגדים צמודים עד כדי מחנק.
כבו כל האורות.
עננים נמוכים.
זה סימן שבוקר מגיע.

תותים ושוקולד.
ריח של ים.
אלפי אנשים
מטיילים בעולם.
זה סימן שהחופש הגיע,
אחרי כמעט שנתיים של שתיקה.

אז אולי הסבתא לא הבינה
את מה שהנכד רצה להגיד.
הרבה יותר מדיי רמזים,
אבל כולם היו שם תמיד.
ובכל הדגלים,
ובכל התמונות יש רמזים.

אז אולי הסבתא לא הבינה
את מה שהנכד רצה להגיד.
אבל אמא ואבא ראו את הכל,
את כל הרמזים שהיו שם תמיד.
ועם כל הדגלים,
וגם עם כל התמונות,
בסוף כולם מגלים.

(ועם כל הדגלים,
ועם כל התמונות,
בסוף כולם מגלים)