אנחנו יכולים להתחמק מהמוות
אבל לא... אנחנו מעדיפים להתחמק מהחיים
אנחנו יכולים להתחמק מהגהנום
אבל לא... אנחנו מעדיפים להרוס את גן עדן
יש רק דבר אחד שלא נוכל להתחמק ממנו בחיים
המציאות.
פזמון:
איפה המדינה שלי? איפה החלום שלי?
איפה החברים שלי? איפה הכבוד שלי?
כל יום שעובר, אנחנו רק סובלים יותר
אבל עם ישראל כאן, ובחיים לא מוותר!
בית א:
אם הדור היה שלם, מן הסתם היה שלום
דורות של הצלחה, מול דור אחד של כישלון
מחיים טובים למוות, גן עדן לגהינום
מדור שלא שוכח, לדור שוכח ת'המנון
אני נולדתי כאן, תמיד אזכור את השורש
איך סבא לחם כדי לחיות בארץ הקודש
היום חיים בצל הפחד, השנאה והכאב
דם אדם לאדם נשפך לא מתקרבים לב אל לב
חלום הפך לאשליה, התקוות נשברו
האושר הפך דמעה, וחיים נגמרו
השמים ניהיו שחורים, כל הכוכבים נפלו
אמהות בוכות על ילדים, הלכו ולא חזרו
אלינו, לא ויתרו, נלחמו על השלום בכל מחיר
שום תפילה אותם לא תציל, לא תחזיר
לא תסיר - את הדמעות שעל הלחי
לא תצליח להפסיק לעם שלם ת'בכי
פזמון:
איפה המדינה שלי? איפה החלום שלי?
איפה החברים שלי? איפה הכבוד שלי?
כל יום שעובר, אנחנו רק סובלים יותר
אבל עם ישראל כאן, ובחיים לא מוותר!
בית ב:
למרות הכל אני צבר גאה
שיח קוצני ישראלי ולא שונה
ישראל על המפה ושום דבר לא ישנה
הצבא הכי חזק אני אמיתי וכנה
לא קונה את השטויות בחנוית למזכורות
קונה פרחים לחברים בלוויות ואזכרות
נזכר באנשים רק לאחר יום מותם
שהם מוצאים את עצמם בעולם יפה ומושלם
במקום לבכות כמה רע בוא ננסה לתקן
לא רוצה להתבכיין,טוב אני לא מתכוון
לא בוכים על חלב שנשפך
אך בוכים על חבר שנחתך או על אבא שנרצח
לאחר שהוא מלך,היה מודל לחיקוי
היום מודל לדיכוי בעולם לא שפוי
דיכאון שמובנה מתוך תבנית לא הגיונית
מחליט מה התכלית,בתוך עולם שמת רישמית |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.