בפנים אני קבוצה,
בחוץ אני אפס
אני קבוצת אפס.

רציתי לחבק את כולכם.
רציתי לבכות יחד, לרקוד, לזמר, להתפלל, להתעלס.
רציתי לחבר את כל טבורינו בחבל אחד
לומר אני, אני, אני במקהלה
לדקלם באלפי קולות את האפופיאה של העצמי
להיות קבוצת נרקיס.

אפילו רק לשנייה.

קראתי אחרי ורצתי ליער שנטבול ערומים בפלגים שמובילים אל
האגם.
הגעתי ליער ורק אני הגעתי
פשטתי את עורי חיבקתיו והתייפחתי.
זרקתי את קלפתי לפלג שמוביל אל האגם.
עורי צף מוקף זרים.
אורי שקע מוקף זרים.
רציתי קבוצת נרקיס,
נותרתי קבוצת אפס.

אני אוהב את חברת ההמונים:
חמישה מיליארד המנונים
חמישה מיליארד מאוננים
חמישה מיליארד שבטים
חמישה מיליארד מיתוסים
חמש מיליארד קבוצת אפס.

עכשיו אני הוא בחילה.
עכשיו אני הוא יומרה.
עכשיו אני הוא לוליין.
עכשיו אני הוא תליין.
עכשיו אני הוא שקט שקט ואז הורג.
עכשיו אני הוא קבוצת אפס.

עכשיו אני סוגר את הדלת
בונה לי דירת יוקרה
ושותה וויסקי נגד  הבחילה.