יום ראשון שבע בבוקר ואין מה לעשות
מתחנן לאמא שתתן לי עוד חמש דקות
לישון
ואז כשמתעורר השמש כבר בחוץ
ואין כח לקום לבית ספר אז אני ממציא תירוץ
טוב, כי יש ימים לוחצים
ועמוסים כמו יום שני, אבל חפיף כי מחר
יום שלישי, יש לי זמן לכתוב
יום שלישי זה אחלה יום - פעמיים כי טוב
ברביעי, חוזר מהבית ספר ומתחיל להיזכר
לא תמיד הכל סבבה לפעמים הכל חוזר
אליי, נוחת עליי ואז נזכר
איך היא אמרה לי שהכל נגמר
ביום חמישי קם והכאב נשאר
היא לא התקשרה, לא איכפת לה שאני נשבר
וביום שישי כשקמתי התחלתי להבין
שהשבוע - ירקו לי בפנים

היום יוצאים מעוד שבוע
ונכנסים לעוד שבוע
חדש
אולי זה קצת קשה
אבל מחר...

יום ראשון שבע בבוקר ואין מה לעשות
מתחנן לאמא שתתן לי עוד חמש דקות
לישון ואז כשמתעורר השמש כבר בחוץ
ואין כוח לקום אבל אמא מכירה מזמן את התירוץ
פתאום כל הימים כבדים כמו יום שני
ושום דבר לא השתנה מאז אותו יום רביעי
אז ביום שלישי בערב יצאתי לשתות כי
אלכוהול ידוע בכינוי מדחיק הרגשות
שוט ועוד שוט עד שהתחלתי לראות כפול
ובמקום להדחיק את הכל זה רק יצר בלבול
ניסיתי לברוח מהכל אבל אני נעול
עצב ותסכול בתוך הלב כבול
ומפה אני לא זוכר דבר עד יום רביעי בבוקר
ברגע שקמתי הרגשתי כאב ראש ביחד עם האנגאובר
ובלי ששמתי לב כבר יום חמישי
אז אמרתי לעצמי, אלמוג - אל תהרוס לך את השישי
שבת, תשכח מהמועקה
יש הרבה דגים בים לך וקנה לך חכה
בקטנה מה שקרה, אני תמיד נשאר רגוע
כי עוד לא נולד הבנזונה שיהרוס לי את הסופשבוע

היום יוצאים מעוד שבוע
ונכנסים לעוד שבוע
חדש
אולי זה קצת קשה,
אבל מחר

יום ראשון שבע בבוקר ואין מה לעשות
אמא לא מסכימה לי לשים את הראש רק עוד חמש דקות
אז אני קם מהמיטה והשמש כבר בחוץ
חייב לקום לבית ספר כי השבוע לא חשבתי על תירוץ
טוב, אבל חפיף כי היום אני
התחלתי את השבוע ברגל ימין
ואין לחץ על הראש או דמעות בגרון
ופתאום גם יום שני הוא אחלה של יום
וביום שישי קם עם חיוך על הפנים
כי התחלתי להבין שהחיים כל כך
יפים ומלאים בימבה הפתעות
מי הטמבל שאמר סוף טוב יש רק באגדות?

היום יוצאים מעוד שבוע
ונכנסים לעוד שבוע
חדש
אולי זה קצת קשה
אבל מחר
יום חדש