סיני תור:
הכל מצולם פה כבר, חבל לך על הזמן.
הכל פה מצולם, מתועד ומאורגן על ידי הבמאי הגדול,
יש מיקסר גדול הוא מארגן פה כל אחד.

דדו:
השבוע יצא לי לדבר עם רב אחד ורציתי להזמין אותו לאיזושהי תוכנית טלוויזיה
שיוצא לי להתעסק בה ושמעתי ממנו מילים קשות על התקשורת. שמעתי ממנו על כוויות
שלו מהכלי הזה ואני שואל אתכם...

סיני תור:
... תפנה את זה למישהו, שלא יהיה בלאגן...

יהושע אנגלמן:
...כמה טוב שלא אמרת את השם שלו...

דדו:
אני שואל אתכם (ואני אשמח לשמוע אפילו את כולכם, סיני)...

אהרון חיים ארנון:
...אז גם כשנענה - אל תגיד מי אנחנו, בסדר?...

סיני תור:
...יזהו במילא...

דדו:
מה נעשה עם העניין הזה? איך נצליח להתאחד: התקשורת "הדתית" אם יש כזו והתקשורת
"החילונית" אם יש כזו למרות הפערים בינינו, למרות ההפרשים בינינו, למרות
הנוכחות של דברים שלא מוצאים חן בעיני כל אחד מהצדדים בצד השני?

אהרון חיים ארנון:
שמע, יש דברים שנעשים מתחת לפני השטח גם אם אנחנו רוצים או לא רוצים. משה
רבנו, אתה יודע, כשהוא דיבר עם עם ישראל לא היה לו מיקרופון וכולם שמעו אותו.
יש מסרים שאפשר להעביר, אני לא יודע דרך מי אבל זה עובר, אל תדאג. כשזה צריך
לעבור - זה עובר, איך שזה עובר, עם תכנונים, בלי תכנונים... כמו שפה יש אנשים
שלא תכננו שנדבר פה אבל בורא עולם כן תכנן שנדבר פה... אתה מבין?

יהושע אנגלמן:
ביחס למה שאמר... נגיד אותו רב... לגבי התקשורת נדמה לי שיש בעיה לכל אחד
שכולנו אוהבים לשלוט באיך שאנחנו נראים לאחרים ואנחנו, כל בני האדם, מפחדים
מזה שמישהו יכול להציג אותנו לא בדיוק כפי שאנחנו רוצים להיות מוצגים ולכן
לפעמים כשמישהו מוצג על ידי התקשורת או חושב שאנשים שיקרים לו מוצגים על ידי
התקשורת לא כפי שהוא רוצה שהם ייראו תמיד יש טענות כלפי התקשורת. אפילו אם
התקשורת תהיה מראה, אני חושב שרובנו לא חושדים במראות בתחושות של שנאה או
עוינות, אף על פי כן אני חושב שהרבה מאוד אנשים במיוחד לא אוהבים מראות שלא
מראות אותם בדיוק איך שהם רוצים להראות אז אפילו אם תקשורת יכולה להיות נקייה
לגמרי היא עדיין תקבל הרבה תלונות.

עדי רן:
תלוי מי יושב מאחורי המיקרופון

דדו:
זה תלוי לדעתך?

עדי רן:
כן. זאת אומרת, התקשורת כמו גם ממשלה או כל מוקד אחר של כוח נקראת "מלכות".
"מלכות" יש לה איזו שליטה בכל מי שקשור אליה. השאלה תמיד: "מאיפה המלכות
יונקת?"
היום, עדיין, המלכות נמצאת לא בידי הקדושה. לא המלכות של הממשלה ולא המלכות של
התקשורת שהיא גם מלכות. היא לא נמצאת בידי הקדושה, היא נמצאת עדיין בידי אנשים
שהם לא יונקים... הדעת שלהם לא יונקת מהבינה, מהתורה. ואם היא לא יונקת משם אז
היא יונקת ממקום אחר: כל מיני אמונות כוזביות, אופנות או כל מיני דברים שרצים.
וזה כל העניין... עכשיו ברגע שיש כמה שמות שאני מכיר... אנשים שמקבלים דעת
ממקום יותר גבוה אז אותם מכשירים ואותו טכנאי ואותם מיקרופונים ואותם רמקולים
ואותם משדרים ישדרו דברי אלוהים חיים, זה כל העניין... יצא ככה, היות וסה"כ מה
שמזיז את בני האדם בעולם הזה, הגשמי, זה לא יצר הטוב, אלא יצר הרע...  שאנשים
שרוצים למשול ולשלוט עדיין מה שמניע אותם למשול זה כל מיני מין תאוות למשול או
שלהשפיע או כסף או כל מיני דברים... הם רצים ראשונים "להנהיג".
והצדיקים ואלה שיודעים את האמת הם מתרחקים מזה מאוד היות ויש להם פשוט דברים
יותר טובים לעשות. צריכים אנשים שיכולים גם להיות בתוך העולם... גם לעסוק
בעניינים, כמו שאנחנו עוסקים במוזיקה, וכל אחד מאתנו בטוח היו לו ים של
התלבטויות אם להמשיך לעסוק בזה או זה... אם זה מתנגש או לא מתנגש... בגלל כל
מיני בעיות שיכולות לצוץ... אבל צריכים אנשים כאלו שרואים דווקא את העבודה
שלהם בתוך העולם כעבודת קודש.

יהושע אנגלמן:
במחילה אני חייב לחלוק עלייך, עדי...

עדי רן:
...אתה לא חייב...

יהושע אנגלמן:
...אבל בכל זאת אני אעשה זאת. כיוון שלפי התורה, לפי התלמוד, אין אף אחד שנקי
מרצון לשלוט. כלומר, מצד אחד, מה שאמרת בהתחלה לגבי "מי יונק מהקדושה... מי
לא..." - אני לא חושב שיש לאף אחד מונופול על היניקה מהקדושה ואף אחד לא יודע
מי כן יונק מי לא יונק, אם יש למושגים האלו משמעות...
לגבי רצון לשלוט, אז לפי התורה גם למשה רבנו היה הרבה מאוד רצון לשלוט. אין אף
אחד שנקי מרצון לשלוט. אבל יותר טוב שכל אחד מכיר בתוך עצמו ברצון שהוא רוצה
לשלוט, שהוא רוצה להשפיע,... על דעות של אנשים או בכל צורה אחרת.  כי לפי
התורה אפילו למשה רבנו היה את זה, ודאי לכל הצדיקים היה את זה.

עדי רן:
אני עד כמה שלמדתי הדוגמא של משה רבנו זה דווקא ההפך בדיוק. אם רוצים לדעת מה
זה ההפך...

יהושע אנגלמן:
...משה רבנו היה לו קשה מאוד לוותר וכשאלוהים הציע לו: "אתה יודע מה, אתה יכול
להיכנס לארץ ישראל אבל לא בתור מנהיג"... "אתה רוצה להמשיך לחיות? אתה רוצה
להיכנס לארץ ישראל? בבקשה, תכנס..." אז מדרש תנחומא אומר: משה רבנו אמר שהוא
לא מסוגל להיכנס בתור אדם פשוט. הוא לא מסוגל.

עדי רן:
אני דווקא שמעתי מדרש אחר... שהיה מוכן שיהרוג אותו... יחתוך אותו לחלקים...
יעביר אותו חלקים את הירדן...

יהושע אנגלמן:
... זה כן...

עדי רן:
ואז יחיה אותו מחדש. והוא גם הציע שאם יהושע הוא המנהיג אז בסדר, "אז אני
חפ"ש"...

יהושע אנגלמן:
..."מאה מיתות ולא קנאה אחת"... הוא לא מסוגל.

עדי רן:
...אבל אנחנו גם זוכרים את הדרך... אבל לא משנה, אין מה להתווכח על העניין הזה
של ההנהגה - זה ברור שיש יצר הרע לכל אדם.

דדו:
מה אנחנו עושים עם אנשים שעבורם אתם לא מה שאתם עבורי? עם אנשים שיושבים לצורך
העניין בתקשורת או במקומות אחרים, שעבורם אתם או "טועים" או "משוגעים" או
בדיחה... מה אנחנו עושים עם כל אותם... ודרך אגב... אני נתקל בתגובה הזו גם
לעיתים...

סיני תור:
אני חושב שכדאי להעביר את זה מנושא של אנשים לנושא של אלוהים, הקדוש ברוך הוא,
הבמאי הגדול.
יש במאי גדול לתקשורות אלה שיונקים מכאן ואלה שיונקים כאילו מכאן... יש יניקה
אחת גדולה בעולם הזה. יש מלך אחד גדול בעולם הזה שפועל פה את הכל כולל את החול
ואת הקודש, כולל את הג'ננים ואת הגנובים, כולל את הדתיים ואת החילוניים... אני
למשל, דתי עם חיסונים, הכל יענו, דעו לכם. אבל יש במאי אחד גדול שמכוון את
כולם. הקטע הוא: איך נקלוט את הבמאי? הרי מה שאלת קודם?..

דדו:
שאלתי מה נעשה עם כל האנשים...

סיני תור:
לא, בשאלה הקודמת, שאלת: "התקשורת הזאת... והתקשורת הזאת..."...
קודם כל צריך לזכור שתקשורת היא עוד כלי ביד המלך הגדול, הריבון עולם.
הריבון עולם מכוון את התקשורת הזאת ככה ואת התקשורת הזאת ככה כדי להשפיע על עם
ישראל ככה וככה. מה שיקבע מה יגידו, איך יגידו וזה - זה קודם כל רק הוא.
לנו... אנחנו בטוחים שאנחנו קובעים ואנחנו מארגנים וזה הבלאגן שלנו שאנחנו
בטוחים שאנחנו מארגנים פה משהו...

דדו:
לא, לא, אין לי ספק שאנחנו לא מארגנים כלום אבל עדיין לפעמים אנחנו נתקלים
בתגובות שונות, הפוכות... קשות...

סיני תור:
אז שאלת: "איך אנחנו מתחברים?"

עדי רן:
הוא שואל איך מגלים לעם ישראל את מה שאנחנו יודעים... את מה שכל אחד מאיתנו
קצת יודע...

סיני תור:
העניין הוא קודם כל להזכיר כל הזמן שיש "שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד" -
יש מלך אחד גדול שמכוון את זה ככה ונותן לו לדעת ככה ולחשוב ככה ולרצות ככה
ואת השני לחשוב ככה, לרצות ככה ולדעת ככה. ולכל אחד יש יהלום בפנים, שהיהלום
הזה הוא חלק מהיהלומים שבונים את בית המקדש. כולל בתקשורת ובגלי צה"ל, ואצל
האנשים פה ואצל האנשים שם, אלה שהתבלבלו ונפלו שם... ואלה שהתבלבלו ועלו שם...
ואלה שקיבלו ריבונות וחושבים שהם באמת ואלו שחושבים שהם בשקר... כולם, בעצם,
כל עוד לא מחזיקים באחדות של הקדוש ברוך שהוא המלך, הוא מכוון פה את הכל והוא
מושך פה בחוטים, יש במאי לסרט ואין פה דברים שזורמים מעצמם סתם ככה.
"ההוא אמר לי וזה עשה לי"... זה כמו... זה אשכרה העולם הזה הוא כמו
"פספוסים".
"פספוסים" זה הולך ככה... יש יצפאן... שהוא מחופש טוב אבל, כן?
ויש יגאל שילון.
יגאל שילון שולח את יצפאן ויצפאן מגיע מחופש לשוטר... שוטר זבל של בן אדם...
חבל על הזמן...
הזבל של בן אדם הזה בא, תופס בן אדם, אומר לו: "אתה זה... זה..."... רושם לו
דו"חות וההוא מתעצבן...
ככל שהוא מתעצבן, אתם יודעים מה קורה? כולם יושבים במצלמות מאחורה, נקרעים
מצחוק...
ככל שהוא יותר מתעצבן - יצפאן יותר דופק אותו וכולם יותר נקרעים מצחוק...
אבל צוחקים עליו, אומרים: "מה אתה דפוק? אתה לא קולט שעובדים עלייך?...
אהבל..."
אבל אם הבן אדם מההתחלה קולט שיש פה במאי... ויצפאן אפילו שהוא מחופש טוב
ובדרך כלל הוא מחופש מאוד טוב... תראה איך אני... הזקן נראה אמיתי...

גבריאל חסון:
...זה יצפאן...

סיני תור:
הנמשל מובן היטב לעולם, שבעצם יש במאי גדול לסרט הזה. וכשבנאדם מסתכל כל הזמן
אם ההוא בסדר וההוא בסדר וההוא בסדר... אז כולם צוחקים למעלה ואומרים: "מה אתה
גנוב? אתה לא רואה שאתה פה לבד? רק אתה והקדוש ברוך הוא... ואת מי שיש לתקן פה
בעולם זה את עצמך. וזה העניין שלנו שאם נזכור כל אחד, בעזרת השם, שהשם ייתן
לנו את הדעת הזו, אנחנו לא יכולים להמציא - הוא יכול להשפיע את זה... להוציא
את התוכנה של הבלאגן ומלא תנועות ומלא עניינים ולהכניס תוכנה חדשה של אחדות.
של יש אחד גדול, אחד עגול, שמארגן פה את הכל. ואם נזכה, הקדוש ברוך הוא, זכה
אותנו אבא טוב, הנה פה נעשה תפילה ביחד וכולם יענו אמן, גם כל המאזינים
מתבקשים לענות "אמן": אבא טוב, תן לנו דעת חדשה שלמה שיש פה השם אחד ושמו אחד
ורק הוא יביא לנו פה את הגאולה ויבנה פה מכל היהלומים בית מקדש גדול ומפואר,
אמן.

צבי צוברי:
כאן גלי צה"ל...

מתוך "לא יכולים לישון"
14.12.2001, יום שישי כ"ט כסלו
חנוכה תשס"ב

צולם באולפן ה' של גלי צה"ל

צילום:
צבי צוברי

משתתפים:
עדי רן
סיני תור
גבריאל חסון
אהרון חיים ארנון http://stage.co.il/Authors/AharonChaimArnon
יהושע אנגלמן

הפקה: אלטנוילנד הפקות וחלומות
במאי: דדו מילמן

רוצה עוד עדי רן?
http://stage.co.il/Stories/398322

רוצה עוד אהרון חיים ארנון?
http://stage.co.il/Stories/240343

רוצה עוד סיני תור?
http://stage.co.il/Stories/398324

רוצה עוד גבריאל חסון?
http://stage.co.il/Stories/398327

רוצה עוד "לא יכולים לישון"?
רוקפור - אסטרונאוטס:
http://stage.co.il/Stories/199491

טל שגב - ימים בינוניים:
http://stage.co.il/Stories/398325

שייגעצ - ערוץ הילדים:
http://stage.co.il/Stories/240360