זהו שיר המחאה הראשון בעולם שנכתב כנגד הסופרמרקט באגרון,
ירושלים.
בנוסף, שיר המחאה הראשון בעולם כנגד ל', השם המלא שמור במערכת,
כיום טייס בחיל האויר, ובימים ההם ילד שנרדם בחזרות.

בית תמחוי לרעבי העיר
בתוך שעריו נמצא אוצר כביר
אם תטייל בינות למדפיו
תראה שהעסק שווה כולו זהב.

קופסאות מצרכים ריקות בין השורות
ערמונים מפוצחים על פלטות לוהטות
פחזניה עם גלידה מיותמת בדד
שקית שוקו אצלי ביד.

פזמון:
בכל יום חמישי יש אוכל מוכן
שנזרק לפח אם לא תבוא בזמן
משרד הבריאות קבע - מסוכן
אב אם זה טעים, אז יאללה בלגן.

מעלימים עין או פשוט משלימים
צוות העובדים מראה אותות חיים
שירותים מפוארים לשב ולעובר
משם אני יוצא ותיכף שוב חוזר.

סוכנים סמויים במסדרונות אפלוליים
מצלמות אנושיות מפריעות לבילויים
כל שבוע אותו דבר, אומרים העובדים
ולנו לא נותר אלא להסכים

כרטיס מועדון בחינם
חמוצים וסלט, הטעם המושלם
מכונת פריסת לחם לקוביות קטנות
הסופר באגרון נותן סיבה לחיות.

בכל יום חמישי יש אוכל מוכן
שנזרק לפח אם לא תבוא בזמן
משרד הבריאות קבע - מסוכן
אב אם זה טעים, אז יאללה בלגן.




לוטם חוזר מבית המרזח
בטירה יושב, על הכורסא מתרווח
לפתע נשמעים תרי עשר צלצולים
לוטם מחוויר את המצב מפנים
נכנס לארון משנה צורתו
ואיך שיוצא פורש גלימתו
שיניו כבר חדות והוא כה קודר
יוצא לרחוב דם אדם לאתר

<פזמון>
לוטם נוכל
לוטם מצליח
לוטם חושב שהוא המשיח
אם לא יעצרו
אותו הוא מבטיח
כל העולם יהיה לו שטיח

מקיש בחלון מספר פעמים
או שיאתר עובר אורח תמים
אותו יהפנט בעזרת הזקן
ואז הקרבן נשאר מרוקן
יחזור לטירה מסופק אך עייף
בבוקר יקיץ נושם ונושף
עמ דם על שפתיו
וחיוך לו בלב
ילכ לו לשמו"ץ ללמוד על כאב

<פזמון>