שירה (אני בהחלט לא זמר...), מילים, לחן, עיבוד וכל הכלים:
יונתן ילון
שירת ליווי: שמרית אפרים
יושב על ספסל ברחוב, מנגן בגיטרה
כבר נמאס כל הזמן לחכות על יד הטלפון
מעניין מה עכשיו את חושבת - כי אין זה חשוף
ומה את עושה בכזה ערב מר וכסוף
יוצא לסיבוב במכונית, נוהג אל תוך הלילה
הרחובות חשוכים וזרים, ריקים מאדם
וגם מחשבותיי נודדות כך, בשביל לא-נודע
ואני כל כך רוצה כרגע להיות לצידה
נהרות של תקווה, זה מה שמציף אותי
אני שט ונסחף, ללא מחשבה
אני עכשיו במצב שכל מה שאני רוצה,
כל מה שאני עושה,
זה מתוך אהבה
חוזר אל הבית, לוגם לאיטי מכוס בירה
וכבר מאוחר, לא, הלילה היא לא תתקשר
מתייסר בספק שנמצא בי, ללא הפסק
איך כל מה שרציתי רק מתרחק
נהרות של תקווה...
כל הליל מתהפך במיטה
רואה בדימיוני כל הזמן את דמותה
תתקשרי אליי, אני כה מבולבל
כבר שעות שאני רק בוהה בחלל
תסתכלי, מה את עושה לי...
נהרות של תקווה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.