|
רעש וצלילים
מסתירים
מחשבות אפלות
הלילות הופכים לימים חשוכים.
עננים בולעים
אנשים
משאירים צלליות
במדבר שחור מצטלבות הדרכים.
הכל נשאר כמו שהיה... מנקודת מבט שונה.
רעד שעובר בכל הגוף
ומתנקז אל הוורידים
כדור צפוף מלא טירוף
ממה אנחנו פוחדים?
אותיות קטנות
מצטרפות
למילים איומות
שרק אנשים חלשים מבינים
חרכים בעור
משאירים
צלקות כואבות
לא נותנים לזמן לרפא את הפצעים.
הכל נשאר כמו שהיה... מנקודת מבט שונה.
רעד שעובר בכל הגוף
ומתנקז אל הוורידים
כדור צפוף מלא טירוף
ממה אנחנו פוחדים?
גם אם אקהה את החושים
המחשבות יישארו
העץ נטוע כבר שנים
השורשים רק התחזקו
ואין לאן לברוח.
אלף התחלות
בלי סופים
ותקוות מנופצות. |
|
|
"...ופתאום הראש
שלו התאחד
איתי..."
קומה 87 ממגדלי
התאומים נזכרת
בטייס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.