|
מלים ולחן: גלעד כהן (1998)
ידי על בטנך עירומה
תחת שמיכה
חום גופך, שיערך על פני,
כל כולי בך
לילה
ופנס הרחוב על גווך הגלוי
רק הרגע יצאת ממקלחת
סעור שערך,
חלוקך הנופל ממך
סצינה מסרט
זיכרון
חלום לירי ישן
וגשם בחוץ
ושנינו בפנים
ובכל זאת...
עם כל התקרבות
אני מתרחק
לא רוצה להכיר
ומכיר את כולך
וגופך -
חלק ממני גואה
מסתיר מעצמי
אם בי לא אדע
איך אומר במלים?
געגוע פתאום
דיסוננס צרמוני
ואז -
טרם שחר יפציע
מתנגנת בחושך
מנגינה חרישית
הכי אוהבך
לבדי
כשאינך כאן.
האתר שלי: http://www.giladcohen.com
|
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.