את הלילה שלך שעזבת לבדד
שעמד על דלתיך, סחרחר משיאים
שנשא את חליי המוקדש לך לעד
שידע לענות רק בשמך האחד
את הלילה שלך מרגיעים, מרגיעים.
בידי, שנגעו בך, דועך השרב
מה יקרו לי חיי שהיו הדומך!
את זרה. את זרה. אל תבואי עכשיו
התוגה שעזבת פב גדולה כל ממך.
באחרון נרותיו- בשביל מי הדלקתים?
כבר עומם המשתה אשר אין לו שילום.
רק הרעם אי-שם עוד גורר רהיטים,
רק ענק ומחייך ושותק על לא כלום.
אל תבואי עכשיו. ילד מת בחיקי.
את נשכחת. עיני המראה עצומות.
בחדרי העולם הגדולים, הריקים,
גם צחוקך יבהל מעצמו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.