כתם
צבוע בדברים הנשכחים,
שטף,
רצף של געגועים..
שעולה כשלא צריכים..
בלילה..
כשהמחשבות צפות,
ברוח..
שכל הצמרמורות
נכנסות אליי לגוף,
ומזכירות לי שצריך להיות חזק.
החושך נופל
ברגעים החלשים
מכסה אותי
במסך של אטימות..
ברגעים החשובים
שכלום לא פשוט.
נחת,
מלווה בשלווה עילאית,
רוגע,
שמרגיש כמו נהר סוחף ברגע של פספוס..
במקומות שהקול שלי נמוך לעומת הגיטרה - זה במכוון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.