אני רוצה לדבר ולא יוצא
אני רוצה לדבר אבל קשה
כשאין לי אהבה אני כותב על מחאה
כשיש לי אהבה אני כותב על אכזבה
כובעים שהחלפתי בחיי הקצרים
מנגינות קליטות ניקוטין לריאות
תגעי לי בשפתיים כשאני מדבר, תרגישי איך הן רועדות
כשקר לי בלב אני חולה כשחם לי אני כואב
הארץ שוב בוערת והכרתי גם כמה חבר'ה שהפסיקו לקוות
בסוף של הים יש מישהו כמוני ששומע סערה
חיוך עולה והבוקר מחכה
שאקח אותו ולא אהיה טועה
כשבא לי שוב לראות צבעים יפים ודמיונות
צריך לברוח מהמציאות הזו
סימנים של שיקום עצמאי בקן ההורים
תמונות מרצדות של מרקע מדמדם בצד
לטפי אותי בגב בציפורניים חדות, תקשיבי טוב לנשימות
מילים רחוקות זורקות אותי גבוה מפילות אותי קרוב
הארץ שוב קורסת והכרתי גם כמה חבר'ה שהפסיקו לנסות
בסוף של הים יש מישהו כמוני שרוצה רק לקוות.
מילים, לחן ושירה: אליעז גבאי
עיבוד והפקה: אבי טל
דגימות תופים: אורן סודרי
גיטרות: אבי סינגולדה
באס וקלידים: אבי טל
קולות: עדי חייט
הוקלט באולפני מידי קול י-ם מאי 2004
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.