|
הן לא הבטנו בענן
ובשדרות של שקט לא הילכנו
הן לא הותשנו נכספים לבוא שקיעה
והמלים בפינו לא לעו
הן לא שבעתי מעולם
בחסרונך לא חשתי געגוע
ועת הלכת עם אחר כלל לא קינאתי
ופרפרים לא לשו בבטני
פזמון: הן נחירייך לא חמדו
ריחות גופי
מגע אישי
ולא כופפת את גאון צמרתך
לא לא
לא לא
הן לא נשמט ראש על כתף
ולא שוחחנו באצבעותינו
הלב לא עט לבלוש
לפשר העצבות
יד לא הניחה אות להזדהות
פזמון: הן נחירייך לא חמדו...
הן לא פיצחת קוד גופי
ובדבריך לא מספיק נזהרת
ועת שטחתי אמיתות זיק לא נצץ
ובלילות כשני זרים ישנו |
|
|
הפנקס פתוח והיד
רושמת.
בוליביה לצרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.