מרגיש מרוקן
חסר יכולת לנוע
ממשיך עם הזמן
ופונה אל רגש ידוע
כמו נפש קפואה
שמחכה לעתיד שיפשיר אותה
כמו צל של תנועה
או סימן ברור לפגיעה
והזרם של הים
עושה לו טוב גם לדעת
והזכרון משם
מרגיש כמעט כמו לגעת
כשהמציאות מכה באידיליה
הוא משלים עם העובדות
וכשהזמן להביט אחורה
המילים כבר לא נוגעות
ואיש קטן
סוגר דלת גדולה
ולוכד את האור
וסימני שאלה
וגם אם המים
מציפים את הכל
הפרח לא יפסיק לגדול | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.