שיר קצת ציני שיצא לי. נכתב בהשראה של איזו הרצאה מצמררת
שהייתי נוכח בה השבוע בנושא תאונות דרכים.
בכל אופן... הפעם אני בוחן קצת את היכולות הווקליות שלי. אז כל
תגובה תתקבל בברכה :)
מילים, לחן, שירה, עיבוד (עאלק) וכל הכלים - עבדכם הנאמן.


לפני שלושה ימים וחצי, היה לי משעמם,
אז לקחתי את האוטו לטייל.
בדרך, כביש הערבה,
143 קילומטר לשעה.
פגשתי, פנים אל מול פנים,
משהו בכלל לא נעים.
זאת הייתה משאית - תאונה חזיתית.
לא בטוח שאני יצא בחים.

הגיעה משטרה, הגיע אמבולנס,
לקח אותי לטיפול נמרץ.
ארבעה חודשים, ללא הכרה,
אלף ניתוחים ועשרות אלפי תפרים.
השתחררתי הביתה, הייתי מאושר,
וחיבקתי את ההורים.
עשיתי מסיבה, השתכרתי כמו חיה,
הוצאתי את האוטו שוב מהחנייה.

עשיתי תאונה, לא עזרה ההנשמה.
הכינו לי מצבה :).