אברהם, זו אני
עדנה
אני זוכרת איך
אהבת אותי באמת
ביתך -
היה ביתי
כספך -
היה כספי
בכל יום באת
רק כדי להביט בי
וללטף אותי במגע רך
כמו שרק אתה יודע
באותו בוקר
איחרת לבוא
בעיניך החומות
היה משהו מוזר
-
עדנה, מתה.
אברהם הקיז דמה.
היא מביטה באברהם
ובילדיו בסעודה
האוכלים בחיוך את -
בשרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.