שנת 2005

שי מספר 9 מהדיסק.

משו דיי חמוד!


ליריקס:


אני איש דפוק בשכל, ככה אמרו לי כולם
הורי חבריי אפילו האח הקטן ("שליי...")
מתן בסתר-יושב וחושב-ובכל זאת לא מבין ת'מסר
אם רציתם להעביר לי משו-כדאי שתשתמשו בגשר
כי אני כמו נשר-מעופף ומחפש קורבן
שישמש שעיר לעזאזל-מקור ערך לסרטן
אין זמן-ואין כוח-לכתוב עוד שירים
כי ערכים ורגשות-יורדים קפוט אל הקרשים
כתבתי כמעט, על כל נושא אפשרי
עצב-כעס-אהבה שנאה וגם חולי
גלות בבל-גם תנ'ך פסוקים נבחרים נלקח
אנציקלופדיות וספרים הושא נחפר ונמרח
וכשסגרת סיפור אחד, אחר פתאום נפתח
אז אל תשכח-אפעם איפה התחלת
ותרכוש חברים שיוציאו אותך תמיד מהחרטה...

"מבטא, שפה-תרגם טימטום הכל על בד רקום
   כל מושג שרק תרצה-במילון כבר חתום
    התבטאות חופשית-שבה תמצא אי שם ת'חירות
        להגיד הכל-בלי הערות ביניים מחורבנות
          שרק ייבאסו לך ת'חיים ויסטרו ת'עקרונות"



כשת'ה מתבטא ת'ה מתבטא-ושת'ה מדבר זה משו אחר
הבדלים שונים בליים-בין המחזר למהגר
לטהר-את הדם שנשפך מהפה
אתה חוטא אתה סוטה אתה טועה ת'ה לא מוצא
את המילה הנכונה-לתאר את השוני
אז ת'ה צופה בדיסקברי על חיי העוני
מומי-סאב הצל יכולים להסתתר לי על הגב
כי הראפ שלהם-כבר נהיה מסחרי ומשוכתב
מגובב-שטויות שמודבקות בדבק סטיק
אבל כשאתה עומד אתה נופל כמו איזה סליידר מחליק
חליק-יאללה תעוף מפה ואל תחזור אפעם
ועכשיו אתה יושב-עמוס בעצב וזעם
אז תופס ת'ראש, יודע שהלך קפוט
זה הסוף ומעכשיו אתה נחשב לעוד נחות
תמות-גם תחנק, ההלוויה היא רצף
של בכי של תפילות-אבל הכל עשוי מכסף
כמו קצף-בועות שייעלו-יירדו וינופצו
חלומות טובים של קיץ-יילכו וייעלמו
יחליפו  מקום, לסיוטים של לילה קר
ואז אתה יוצא קטן כמו עכבר
כמו דודו זר-אני מכניס קצת אור אל חייך
עם גיטרה ועם ראפ-לא עם ניקוטין עטוף בקססה



נדוש עמוס בשלל צבעים
אבל צבעים נעלמים-כמו אנשים שנקברים
אתה חושב שייזכרו אותך-חושב שיהיה פה נצח?
אז אתה טועה ובגדול-כי מה שיהיה פה זה רק רצח
אל המצח-לרקה, ואז ת'תקבל דקה
חשוב היטב ותחליט מה תהיה מילתך האחרונה

("אני אוהב את אמא ואת אבא!")


"מבטא, שפה-תרגם טימטום הכל על בד רקום
   כל מושג שרק תרצה-במילון כבר חתום
    התבטאות חופשית-שבה תמצא אי שם ת'חירות
        להגיד הכל-בלי הערות ביניים מחורבנות
          שרק ייבאסו לך ת'חיים ויסטרו ת'עקרונות"