35x45~ ס"מ
מוגדלת
עיפרון על עץ, 34 על 35 ס"מ. העתק של "לידתה של ונוס", סאנדרו בוטיצ'לי.
השיר ההוא, על ונוס / י. יעל
ונוס שוכבת כאן
וממציאה אימרות תאווה
על אבירים.
וכל היום בחנו פתיתים בזכוכית מגדלת.
אני מנסה לא להתנגש עם המרפקים בקיר,
את מנסה לשמור קצת פחם לגינה שלך
שלא תתקרר.
הדגים רוצים לישון וגם אנחנו.
אז תשמעי.
חרצובות לשונך שפתייך מוטלות על גבי לעייפה
וילון כסות ערוותך (הרדיופונית) נושמת לרווחה
את באמת תמימה
אם לא חשבת שידעת
לאן כל זה מוביל.
יש לנו תקדים יש לנו תקדים יש לנו תקדים
אז תקשיבי -
היום
טיפסתי על גדר
רק כדי לראות את פנייך בצד השני.
זאת מישהי שחשבת שהכרת
לעייפה
זאת מישהי שחשבת שהכרת
עד שהכבלים נפלו מהשמיים.
ועד מהרה גם העור הופך לכסות פיל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.