
מקביל ליצירה 'את'
למה סובבת את כל תחום מסגרת
ומה אומרת שתיקתך המייסרת.
נולדתי בשבילך, נשבעתי לשרת ולאהוב
לצו פיך ולהמיית ליבך מרחוק או קרוב.

העב האפור, נוכח נשימת הרוח, הסתלק ברח
קשת ברית שלום, הילה וזוהר גילו לי אותך.
בעולם דו צבעי היית הצבע השלישי
הסתובבת בהמון וחיוכך המתקתק פילח אותי.

במרחק שנות אור נטווחתי אנושות, כקרבן אמן קשת
דיממתי ושרכתי תבל בתהייה לפשר אותה הארשת.
עולמי הלבן, שיערך השחור ודמי החדש לי שהגיח מעולמך
לבי פועם דועך, מוחי מתרוצץ עודני נבעט, בקושי הולך.

וממעמקי גופי מגיח מסמר ארוך שהחליד
שלפתיו בעיוורון חושים, לא אזכה להחלים ולהגליד.
שרידי, שבילי דמים, עקבות חיה פצועה
לבי הוכתם, טיפת דמי האחרונה ניגרה.

בין ציצית ראשי על אישוני השחור שהלך ורחב, מופיעה בלבן
את, הלבנה בכנפיים צחורות, חיוכך עוד פוגע, אודם להט השטן.
גללה רפשה גופתי בביזיון, תוהו ובוהו אחזוני בלטיפתך יד
חזקה ממני בת כלאיים שבויה באמצע נשמתי לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.