זה תמיד מאבק..
מתי תהיה לי קצת מנוחה,שקט
אני מתאגרף עם הקיר ואפילו לא שריטה אחת
הצבע עומד איתן ודומם
בלי תשובות
אז אני עונה לעצמי
כמו כולם..
רק שלי יש שאלות יותר קשות
שאף אחד לא מבין
לפעמים זה מצחיק שעדיין מקננת בי תקווה אחרי כל הזמן הזה
מאיפה זה בא ?
שיהיה
זה החבל היחיד שמחזיק אותי
יהל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.