בלילות אני חולמת שאני
אשתו של דייג אלמוני
שוכבת במיטה עם גרגרי חול
וצדפים בשערי
עם שחר אני נוטשת את בעלי
ומושכת את הספינה כמו את ליבי אל לב הים
ושם עם קריאות השחפים אני הכי שקטה בעולם
ושם על קליפת האגוז עם הגלים הגדולים אני נמסה
הכי שלמה, הכי פצועה וחשופה
עד הרגע בו אני משליכה את הרשת
ואיתה צוללת לקרקעית החשוכה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"האם האנושות
יודעת להאריך את
התרבות
האוזבקיסטנית?"
חשבה לעצמה
אנסטסיה בזמן
אכילת
מנטיפלוב... ככה
נולדה
טוביטייקה, ככה
נוצרה היסטוריה
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.