במיאמי, בלב ליבו של הנוף הקסום נמצאת יד ענקית, מפחידה  המסמלת את עברו העצוב
של העם היהודי בגולה.
יד זו, כידיהם של ניצולי השואה נושאת מספר.
הכניסה לאנדרטה מלבבת, נעימה ומזמינה את באיה. השורשים המשתלשלים מטה יוצרים
מסגרת מדהימה לשביל הכניסה.
מי שילך על השביל ויתבונן באגם המקיף את היד יוכל לראות את השתקפותה במים
הצלולים.
כאשר מתקדמים המבקרים הם נכנסים לתוך שביל סגור. בראשיתו, מי שיביט מעלה יוכל
לראות את הטלאי הצהוב. זהו מקור האור היחיד בחלק זה של האנדרטה.
מי שנכנס להמשכו של השביל אין באפשרותו לצאת אלא אם יפנה אחורה. האור נכנס
דרך החריצים באבן ומשתקף לצידה השני של חומת השביל העשויה מאבן.
בסופו של השביל, כאשר נכנסים לחלקה המרכזי של האנדרטה רואים ילדה קטנה המושיטה
יד ומתחננת לעזרה.
בתוך האנדרטה עצמה ניתן לראות עשרות אם לא מאות אנשים מפוסלים הזועקים לעזרה.
אנשים אלו נראים חלשים, עצובים ועזובים. האנשים באנדרטה עירומים ומגולחי ראש
כולם, אין כל הבדל בין גברים לנשים.
מי שיסיים את מסלול ההליכה באנדרטה ויצא החוצה יוכל להתבונן בשנית ביד מרחוק.
הפגש בין הטבע ליצרו של האדם כבר לא נראה אותו הדבר.