6/11/03
פורטרט עצמי.
מצלמה דיגיטלית.
הכיעור שברגעים בהם אני נשבר.


אני לא מודל להערצה.
אני לא מפעל לציטטות.
אני לא זקוק לגרופית.
אני לא קורס מזורז באוניברסיטה הפתוחה.
אני לא כזה אינטיליגנט. אחרת הייתי יודע להתמודד.
אני לא כזה טיפש. ידעתי למה אני נכנס מלכתחילה.
אני לא זקוק לרחמים.
אני לא ידיד של אף אחד.
הייתי שם כשבאמת היית צריכה.
עכשיו אני צריך.
אני לא אוהב שמזלזלים בי.
אני מקנא בך. על היכולת להמשיך הלאה בכזו קלות מחפירה.
אני מקנא בי. על האושר העילאי שהיה לנו פעם.
הכל השתנה. ונשאר בדיוק אותו הדבר.
אף פעם לא התהפכתי עם מכונית. ושמחתי כל-כך.
אני לא ממיר אהבה מסוג אחד באהבה מסוג אחר.
אני לא בנאדם טוב. בגדתי פעם אחת ברגע של טפשות.
אני לא בנאדם רע. אהבתי אותך יותר מהכל.
אני רק בנאדם. ויש לי רגשות.
לעולם לא תביני מה עשית.

אני אוהב אותך. ולא בתור בנאדם.

תמיד היית, תמיד תהיי האוצר שלי.
י ו ם   א ח ד   ת ב י נ י   ש ז ה   ע ו ב ד   ג ם     ה   פ   ו   ך.