[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









never been




so alone....

את משנה מצב רוח מהר ילדה שלי
דקה אחת את מחייכת, דמעה בזוית העין, אומרת שאת בוכה מאושר.
מי עוד יבכה מאושר בגללי חוץ ממך?
לאחר שעה הפנים שלך עצובות שוב.
"כנראה שיש סיבה" את אומרת. "ולמרות הכל, האושר שלי לא נעלם אם אני עצובה מדי
פעם" ואני מנסה להבין....
את תסתכלי לי בעיניים, תגידי שאת אוהבת אותן ושהן הכי מיוחדות (כמובן, למי עוד
יש עיניים מוזרות עד כדי כך) תפהקי בעייפות ואני אשדל אותך לישון.
"לא עייפה" תגידי קצת בכעס, ואני אחייך שוב בידיעה שאם את אומרת את זה תוך דקה
את כבר תשני על החזה שלי.

לא רוצה שזה ישתנה
אל תרגישי אי נוחות, יפה שלי, את תמיד רצויה.
אל תרגישי לבד.

אני יודעת. ומבינה.

ביקשת להגיד אם זה קשור אליך.
כמובן

טאלי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אין לחם
אז אין תורה
ואין כאביי בטן






סרן בנימין
גלעד, חולה
צלייאק שחוזר על
עצמו ועל תורתו!


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/10/04 10:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טאלי וליס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה