די!!!
אני מפסיקה את זה עכשיו!
תעזבו אותי בשקט אתם שומעים?!

הו מלאכים, כמה רציתי להיות בינכם אך כמה מתעבת אני אתכם על הזכר התמידי שאתם
משאירים בי על תקוותיי והתנפצותן! אתם מרחפים מעלי יום וליל מזכירים לי כל
טעות ופגם במחשבה, במילים, במעשים...
הסתלקו! טובים אתם ממני! אל תבהו בזוהמה הנפשית שלי!
השטן בדיוק כמוכם, מחכה למעידות רגעיות בכדי להזכיר לי על כל הרשע הטמון
בתוכי, הוא מסתכל מלמעלה, מחייך בזדוניות האופיינית רק לי, בוהה בעיני, אך
אני לא אחזיר מבט.
הוא לא יתפוס אותי בחולשתי.
ואתה קופידון?! הסתלק!! האם חץ אחד ששילחת בי לא הספיק!? רוצה אתה לידות בי
חצים נוספים בכדי שארגיש בכאב מחדש כאשר ינעצו בליבי?! אל תגביר את אהבתי אתה
שומע? היא תכלה אותי בסוף! תגרום למותי!
אך את המוות אין אני מוכנה עוד לפגוש! עוד לא סבלתי מספיק! עוד לא זרעתי
מספיק סבל מסביבי - זמני ללכת עוד לא הגיע!
אז הסתלקו כולכם!
אני אגן על עצמי! אאטום כל אשר אצטרך ואולי בסוף, אני אצליח לשרוד את האפילה.