פעם, ביסודי, בשיעורי הדרמה של נוגה היינו מתאבנים לדקה או שתיים ולוכדים
סיטואציה בתנועה דוממת, כולאים תחושה בתמונה לעין. "פריז". כשקיפאון כזה נחקק
במוח, רטרואקטיבית אפשר להשתמש בו לכל מני מטרות. בעיקר כאלו שמדגדגות בלמטה
של הבטן. מעולם לא חשבתי שיצא לי משהו משיעורי המשחק בשקל האלו, אני בכלל לא
טיפוס של במה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.