'הבן דוד של מרי לו, בן, שכב על המיטה שלה ונעץ בי מבטים עם העיניים
השחורות-שחורות שלו. הן נראו כמו שני דיסקים נוצצים ושחורים בתוך ארובות
עיניים גדולות ועגולות. הריסים הכהים שלו היו ארוכים ונוצתיים, והטילו צללים
קטנים על הלחיים שלו. "השיער שלך מוצא חן בעיני," הוא אמר לי. "את יכולה לשבת
עליו?"' (מתוך 'שני ירחים', מאת שרון קריץ')
ככה ציירתי את בן פיני, מהספר המקסים 'שני ירחים' (מומלץ!). כן, אני יודעת
שהוא קצת נשי. היה לי קצת קשה לצייר פנים אנושיות בצבע בלי להסתכל על שום דבר,
ואני לא כל כך אוהבת את הציור הזה- אבל אמא שלי שכנעה אותי לפרסם אותו בכל
זאת. משום מה הוא מזכיר לי מישהו שאני מכירה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.