הנה, סוף סוף אתה כבר לא חלק מחיי. לא שפעם היית. עכשיו אני שוכבת במדבר
התענוגות הפרטי שלי, מנופפת לך לשלום. אפילו לא מסתכלת עליך. אתה לא שווה את
זה. אתה יותר מדי קטן ומסכן. ודמעותיך זורמות כמו נהר. אני כבר מכוסה בקרני
השמש ואתה דואב, כמו ירח מגבינה שוויצרית מסריחה. עם המון חורים, המון... אני
יודעת שאני אכזרית, יקירי. ככה אתה אוהב אותי. נכון?
עכשיו קבל נא שלום ולא להתראות מהנסיכה שלך. כמו שתמיד ידעת שתקבל.
חה. חה. חה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.