|
|
.נוצרת סוג של נכות כשהרגשות מנסת ללבוש מילים. -איפה תשמעו אי פעם מישהו אומר ''''אני שמח שאני לא יודע לנגן אז הנה-אני שמחה שאני לא יודעת לנגן.לא משנה על איזה כלי נגינה... להיות באותו חדר עם שני גיטריסטים ולשמוע אותם מנגנים זה אחת התעסוקות הכי מפליאות שיש. . מה שהכי מעניין זה שהנגנים לא מסתכלים שניה, אחד על השני. עם אני לא טועה הם אפילו הפנו גב אחד לשני.. שוב,עם אני לא טועה הם ידעו מה הם הולכים לנגן עוד לפני שהגיטרה ישבה עליהם.. ---- רק תינוקות נהנים להסתכל במראה ולצחוק. תגידו לי מי עוד עושה את זה? ----- תחילת הסצנא:- השעה מאוחרת.אפילו מאוחרת מאוד. הם זוג והם יושבים במסעדה סתמית הוא אוכל סלט עם סטייק והיא מעשנת.היא לא אוכלת פרור. יש לה חבילת סיגריות ויד גברית. הסצנא בערך 5 דקות, והיא פשוט מתבוננת בו ומתאהבת בכל תנועה שהוא עושה.והיא מאושרת. בקיצור היא מחייכת עם מבט מרוצה ,מוציאה עשן בצורה נשית עם הסנטר לגובהה. (אתם מוזמנים להמשיך את הסצנא) -------- So much to see in the world ------ יש אנשים שנשארו להם עוד 3 שנים לחיות. בואו נחשוב על זה ביחד לכמה רגעים. ----- אנחנו יושבים על ספסל אנחנו בדיוק 5 אנשים.כולנו חברי ילדות אפשר לאמר יש שקט ואחד מאיתנו מתחיל לדבר ''זהמאוד תלוי בתאורה.יש ימים שהפצעים על פני נראים בסדר ויש ימים שהתאורה חזקה וזה נראה כאילו יש לי חרא על הפרצוף'' בעני הוא יפה.לא משנה איזו תאורה.אבל הטעם שלי דפוק.כנראה . ----- LIVE -FAST ---- אני לא יודעת להתמודד עם אנשים שפוגשים מישהו ויודעים שהם האחד לכל החיים. מלחיץ אותי לדעת שיקיים כזה דבר ושלא ארגיש אותו אף פעם. ---- .וזה בשביל-כם href="http://www.billcharles.com/shore/stephenshore1.htm">www.billcharles.com/shore/stephenshore1.htm |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.