זהו הפרוייקט גמר שלי באומנות.
פרוייקט שלקח לי המון בריאות וזמן אבל בסופו של דבר הרגיש שווה כל רגע, ואפילו
יותר מזה.
גודלו של הפרוייקט הוא 2 על 3 מטרים ולכן מופיעים פרטים רבים מתוכו.
היה לי קשה מאוד להחליט את לשים אותו באתר כוון שהרבה אנשים אמרו לי שהוא אובד
ללא הגודל והפרטים שניתן להבחין בהם רק כשעומדים מולו- מצד שני הרבה אנשים
עודדו אותי לשים אותו כאן... וכנראה הם אלו שניצחו.
נושא הציור קצת מסובך וקשה לי להסביר אותו, לכן המעוניינים מוזמנים לקרוא את
הטקסט הצמוד ששמתי בבגרות (ארוך ומתפלסף, אבל זה מה יש...):

הארספואטיקה עוסקת במשולש שבין היוצר, היצירה והקהל, כאשר פעמים רבות הקהל
נעשה חלק מהיצירה רק מעצם כך שהוא חווה אותה ומזדהה עם היוצר בתהליך היצירה.
כך היצירה שלי, מדברת על הקושי הגדול שחוויתי עד למוצר המוגמר....
הכל התחיל כשרציתי למצוא נושא לעבודה ולא הצלחתי בשום אופן, החלפתי נושאים
בקצב מטורף: ורדים, החתולה שלי, דמויות דיסני, אסתטיקה באוכל, טכניקות, רישומי
פנים ועוד רבים וטובים. הייתה לי הרגשה נוראית שהעבודה "גדולה עלי מדי", שאני
קרועה בין רגשות של פחד, תסכול, עייפות ובילבול. על כל אלה היצירה שלי מדברת:
במרדף שלי אחרי "הארנב הלבן עם תעודת הבגרות"- הרצון שלי למצוא נושא שהבוחנים
יבינו ויאהבו,  הכנסתי את עצמי לעולם מוקצן, מוטרף, סוראליסטי שבמרכזו עומדת
אני מבלי לדעת לאיזה כיוון לפנות. בכל אחד מצדדי עומד מכשול אחר בדרך להגשמת
הפרוייקט ולמרות שכל מה שאני צריכה הוא לחזור למקום ממנו באתי: אל איך שאני
מרגישה ומה שאני חווה- המקום הזה דהוי בעיני, עד כדי כך שהוא כמעט בלתי נראה.
העבודה מורכבת מ-6 פלטות המביעות ביחד רעיון שלם- גודלן וההפרדה ביניהן באים
לבטא את הרגשתי לגבי ממדיו העצומים של הפרוייקט ואת תחושות הקרע והבילבול
שלי.
בסצנות המתוארות בהן מופיעים החוויות והנושאים אותם עברתי עד לרעיון הסופי.
פירוט על כל פלטה (מימין לשמאל ומלמטה למעלה):
בתמונה 1: העולם ממנו באתי, שהיה כ"כ דהוי מבחינתי עד שהלכתי אחרי הארנב
הלבן המחזיק בתעודה אל העולם הצבעוני ושובה הלב של הפרוייקט. השעון מצביע על
השעה 12, שעה מבלבלת שבה לא ברור אם זה יום או לילה, אם אני אצליח או לא.
בתמונה 2: "כריתת ראשי הרעיונות בעודם באיבם"- הפסקת הרעיונות מתוך חוסר
סבלנות, דבר שנעשה הרגל שלי ושל אנשים שניסו לעזור לי. כמו כן, הלחץ שהפרוייקט
יצר לי בשלב מסויים גרם לי לחלק פקודות לכל עבר, ממש כמו מלכת הלבבות.
בתמונה 3: הפחד שלי מ"העיניים המופנות אלי"- הבהלה מההרגשה כי כל דבר שאעשה
ואבחר יבדק ע"י אחרים. בעצים מופיעות פניהן של 4 דמויות שהיו משמעותיות בעיני
בזמן העבודה (אימי- שמייצגת את המשפחה, חברה טובה שלי- שמייצגת את החברים,
המורה שלי לאומנות ומי שהיה חבר שלי באותו זמן ).
בתמונה 4: השלב בו החלפת הרעיונות הפכה לסוג של הרגל, עוברים "מספל תה
למשנהו" ללא כל סיבה הגיונית, ותחת זה העייפות שזה הביא מתבטאת בדמות העכבר
הישנוני.
בתמונה 5: כפי שטווידל-די וטווידל- דם ניסו לתת לעליסה עצות שהיו נכונות
לגבי אחרים (משל הצדפות ), אך לגביה מוסר ההשכל היה חסר ערך, כך חלק מהעצות
שקיבלתי רק תרמו לבילבול כוון שהתאימו לנותני העצות בלבד, אך לא לי.
בתמונה 6: סוג אחר של עצות- עצות לא מובנות, עם רעיונות קטועים ומוזרים, כמו
של הזחל הכחול. מלבד זאת מופיעים הפרחים המזמרים, שקיבלו את עליסה כל עוד
האמינו שהיא פרח, אך מיד שגילו את האמת גרשו אותה מעליהם- כך פחדתי שכל האנשים
שמאמינים שאני יצירתית ומוכשרת יגלו שטעו עם הגשת הפרוייקט, כוון שלא אצליח
לעשות אותו ברמה שקיוו. הפרפר שבפינה יוצא מהדף ומבטא את הרצון שלי להשתחרר
מעול הפרוייקט והציפיות. מסביב ציטוטים בעלי משמעות היוצרים קישור לספר
וממחישים את המחשבות המתרוצצות לי בראש בנוגע לעבודה.

במרכז מופיעה עליסה בדמותי, עומדת מול שלטים שאינם מכוונים לשום מקום, תוהה
לאן ללכת ומבולבלת כפי שהייתי.
הצבע הדומיננטי ביצירה הוא הצבע הירוק- שמסמל טבע, מטרתו להראות כי עצם התהליך
שעברתי הוא תהליך טבעי.
בחרתי בדמויות המוכרות של דיסני כדי לייצג אותי משתי סיבות: גם כי זה היה אחד
הנושאים עליהם חשבתי, אבל בעיקר כדי שיותר אנשים יוכלו להזדהות עם משמעות
היצירה, בעזרת הדמויות המוכרות.
עצם העובדה שהפרוייקט מורכב מכמה חלקים שמרכיבים שלם מראה איך הייתי  קרועה
בין כל הרגשות שהיו חלק מתהליך אחד גדול, שסופסוף בא לידי השלמה וסיום.

חומרים: צבעי אקריליק על נייר, חימר (העץ בפלטה 3), פימו (הורדים בפלטה 2),
שקף (הפרפר בפלטה 6), עיפרון (פלטה 1 והרישומים בפלטה 3), טוליפ (על העלים
בפלטות 4 ו-6), צילום (הפנים שלי בפלטה 3).